מאת מיכאל ברג
כפי שאמרנו פעמים רבות בעבר, שבת “פִּינְחָס” היא שבת חזקה מאוד – לא רק לרפואה, כפי שנאמר, אלא היא גם זמן חשוב להתחבר ולהבין למה אנו מתחברים במהלך מה שנקרא “שלושת השבועות”. שום דבר אינו מקרי, ולכן, יש סיבה לכך ששבת “פִּינְחָס” באה בדרך כלל לקראת תחילת התקופה הנחשבת לשלושת השבועות השליליים ביותר בשנה, אותה מכנים המקובלים בשם “ימי בין המצרים”. הביטוי הזה מציין שהימים האלה הם ימים של צרוּת, או ימים של צמצום או הגבלה.
בתוך המקומות המוסתרים והחבויים ביותר , הנחווים על ידינו בדרך כלל כאתגר או חושך, נמצא האור הגדול ביותר.”
המקובל הגדול, הנקרא “אוהב ישראל”, רב אברהם יהושע השל מאפטא, מסביר שלא במקרה אנו קוראים בפרשת השבוע הזה על כל החגים שמופיעים במהלך כל השנה. הוא מציין שמספר ימי החגים במשך השנה הוא 21. ו-21 ימי החגים האלה, הוא אומר, מקבילים ל-21 הימים שמתחילים בי”ז בתמוז ונמשכים עד ט’ באב, הנחשב ליום השלילי ביותר בשנה. והוא אומר שבתוך כל אחד מ-21 הימים האלה חבוי אור שהוא אפילו גדול יותר מ-21 הימים של כל החגים. כולנו יודעים כמה רבי עוצמה הם ראש השנה, או יום כיפור, או פסח… אם כן, שוו בנפשכם שיש לנו 21 ימים שיש בהם כל שלמות אותו האור, באופן רצוף, אחד אחרי השני, לפחות בפוטנציה!
נאמר שבעוד ט’ באב הוא היום הנסתר ביותר, הוא למעשה היום שבו מתגלה אור המשיח. מדוע? מכיוון, כפי שהמקובלים מלמדים, בתוך המקומות שבהם יש ההסתר הגדול ביותר, שבדרך כלל אנו חווים אותו כאתגר או כחושך, נמצא האור הגדול ביותר; ערוצי האור הנפתחים על ידי שינוי החושך מגלים אור גדול.
“בתוך השבועות הבאים חבוי אור גדול”.
הזוהר משתמש במשפט יפה מאוד המתייחס לאות ט’, שהערך המספרי שלה הוא 9, כשהוא מדבר על ט’ באב: “טובו צפון בחובו”. זו הסיבה לכך שהאות ט’ פונה כלפי פנים, כאילו לומר, “כן, במשך 21 הימים הללו אתם עלולים לחוות אתגרים, אבל אם תוכלו לשמור את הבהירות ואת הוודאות שבתוך כל אחד מהאתגרים, בתוך כל אחד מ-21 הימים האלה, מוסתר הטוב, האור והכוח שבו, אז תוכלו לגלות אור גדול יותר מאשר כל זמן אחר בשנה.” לכן נאמר שאלה מאתנו אשר רצים אחרי השכינה, רודפים אחרי אור הבורא, הזמן בשנה שבו אנו מסוגלים להתחבר אל אור הבורא באופן החזק ביותר הוא במשך שלושת השבועות האלה, הנקראים ימי בין המצרים – הימים שנראים כלפי חוץ צרים ומוגבלים, כלפי חוץ הם אינם נראים מלאים באור.
אם כן, בשבת “פִּינְחָס”, מה שאנו רוצים לבקש, כמובן, הוא כל האור של “פִּינְחָס”, כל אור הרפואה. אבל, חשוב באותה מידה, אנו רוצים להבין שבתוך השבועות הבאים, המובילים לתשעה באב, יש אור גדול. אנו הולכים לחוות את קליפת האור, אנו הולכים לחוות, במידה זו או אחרת, את ההסתר של האור, אבל אם נוכל לשמור על הבהירות ועל הוודאות שהאור הגדול חבוי בתוך 21 הימים האלה, ימי בין המצרים, ובתוך האתגרים, אז נגלה את האור הגדול הזה.
כשאנו מבקשים את אור הרפואה, אנו גם רוצים למשוך משבת “פִּינְחָס” את הכוח והיכולת למצות בשבועות הבאים את הטוב החבוי בתוך 21 הימים הללו, בידיעה שלמעשה מה שאנו יכולים להתחבר אליו ומה שאנו יכולים לקבל במשך הזמן הזה גדול הרבה יותר מכל אור אחר שאנו יכולים לקבל במשך כל השנה כולה.