מאת קרן ברג
הירח המלא היה ידידו של האדם מאז ומתמיד. לפני שהתגלה האור המלאכותי, הייתה חשכת הלילה סמיכה ובלתי חדירה. הנסיעה בלילה הייתה מסוכנת מאוד וחסרת כל ביטחון. האדם היה מסתמך על התקופות בהן הירח היה מלא כדי לנסוע בלילות. לילה מואר בשמש חצות נעשה בעל ברית ובן לוויה מהימן. הירח, כשהוא במילואו או קרוב לכך, יוצר קסם מסוים המשפיע על כל הנבראים על פני כדור הארץ. בתקופות בהן הירח מלא, צמיחת הצמחים מואצת, הרבייה מתגברת אצל בני אדם ובעלי חיים, הגאות והשפל חזקים יותר, ואפילו התינוקות נוטים יותר להיוולד. בנוסף, הקבלה מלמדת שנשמות צדיקות מציגות את עצמן במהלך הירח המלא, ומעניקות חכמה וחיבור עמוק יותר אל העולמות העליונים. כוחה של שמש חצות הלילה יכול להחוויר בהשוואה לעוצמה של זריחת השמש, אבל אנו חיים בעולם של פרדוקסים. מה שנראה חסר חשיבות וזעיר, הוא פעמים רבות בעל חשיבות גדולה. אנו, בני האדם, מייצגים את האינטליגנציה הירחית, בעוד הבורא מייצג את האינטליגנציה השמשית. הגוף שלנו מייצג את הכלי – הירח, בעוד הנשמה שלנו היא השמש הזורחת שמספקת לנו רוח ואנרגיה. אין לנו אור משל עצמנו, אנו רק ערוץ המשקף ומחזיר את האנרגיה של הבורא. נאמר שאנו יכולים לשרוד בלי מים ובלי אוכל, אבל לא יכולים לשרוד אפילו שבריר שנייה בלי אור הבורא. השבוע, אנו, הכלי והגוף שלנו, מתעלים לרמה של שלמות ואיחוד מלא. הכלי שלנו, שבדרך כלל נאבק ונלחם כדי לשכן בתוכו את אנרגית הקדושה, מסוגל לבסוף להתאחד אתה. אנו מתחדשים, נעשים שלמים, ומגיעים לשיאנו. אנו זוהרים בלילה, מגיעים לשיא הזוהר שלנו, כדי להיות לשמש חצות.
השבוע, תומכת בנו פרשת “פִּינְחָס” בעזרת האנרגיה של הרפואה על שלל צורותיה: הפיזית, הרגשית והרוחנית.”
המתנה היקרה שלנו השבוע, מתנה שלא תסולא בפז, היא הפרשה המפורסמת בתורה הנקראת פרשת “פִּינְחָס”. פרשת “פִּינְחָס” ידועה אצל המקובלים בשל כוחה המושלם והמופלא לרפא. השבוע, והפרשה, עוזרים לרפא אנרגיות מכל הסוגים: פיזיות, רגשיות ורוחניות. זוהי מתנה נהדרת שהיקום מעניק לנו רק כשסוף השנה מתחיל להתקרב ואנו יכולים להזרים את האנרגיה של כל השנה. פרשת “פִּינְחָס” מספרת את סיפורו של “פִּינְחָס” נכדו של אהרן הכהן הגדול, ומעשהו האצילי שהציל את בני ישראל. במו ידיו, באומץ רב, עצר את המגפה שפשטה בהם. “פִּינְחָס” עשה מעשה נטול אגו כדי להציל את האנשים ולא חשב כלל על השלכות המעשה לגביו. הוא פעל מתוך אצילות וצדיקות טהורות. הוא הפעיל בתוך עצמו את אור הנתינה, שנמצא בתוך כולנו. הוא נעשה מלא כוחות עצומים ומופלאים, והכניס את האור אל תוך החושך. מעשה הנתינה וההקרבה המופלא שלו גרם לכך שהפרשה הזו תיקרא על שמו. “פִּינְחָס” הראה לנו את הדרך לעשות כמוהו, ובכך ברא רפואה והתחדשות בכל הרמות והתחומים של הווייתנו. כשהפרשה ממשיכה, אנו קוראים על משה הממנה את יורשו. הבורא מודיע למשה שלא יצטרף אל בני ישראל בארץ המובטחת ושמנהיג חדש חייב להתמנות. יהושע מתמנה ליורש החדש ומשה מעביר אליו את אנרגית המנהיגות.
הפרשה הזו מעניקה לנו, לכלי, התגלות ובגרות שלמות ומוחלטות. השבוע, כשאנו חווים את הימים האחרונים של חודש סרטן, שבו אנו נשלטים בידי הירח, האנרגיה של כל השנה וכל העבודה שלנו מתועלות אל תוך ישותנו. עכשיו הוא הזמן שלנו, ככלי וכירח, להאיר בבהירות את חשכת הלילה. עכשיו הוא הזמן שלנו להפעיל את הבורא שבתוכנו ולהתנהג בכבוד אנושי, בנדיבות ובטוב לב. בדרך זו, אנו יכולים להיות כמו השמש, להיות שליטים שווים בשמים. לאחר מחזור שנתי של עבודתנו הרוחנית, אנו יכולים סוף סוף לשכן בתוכנו את האנרגיה של הבורא, ולהאיר באור בהיר. כך אנו יכולים לחוות את הקדושה במלואה, המרעיפה עלינו רפואה שלמה ומוחלטת. אנו ניזונים, משוחזרים ומתחדשים כפי שמעולם לא היינו. הגוף שלנו מתחדש ורוחנו השבורה נעשית שלמה. זה השבוע שבו תלמידי הקבלה מכל קצוות העולם עושים מאמץ גדול נוסף להתחבר אל הפרשה הזו בזכות האנרגיה יקרת הערך והמועילה שהיא מעניקה.
“עכשיו הוא הזמן שלנו להפעיל את הבורא שבתוכנו ולהתנהג בכבוד אנושי, בנדיבות ובטוב לב”.
השבוע, במדיטציות שלכם, דמו את עצמכם שלמים ומושלמים, מחוברים לגמרי לאהבה העצומה של הבורא. כשאנו משנים את המעשים שלנו, שנעשו מתוך מניעים אישיים ואגואיזם, למעשים שנעשים מתוך אלטרואיזם, נדיבות אמיתית והקרבה עבור אחרים, אנו מתמלאים בברכות קוסמיות של אור, אהבה וכוח מלא של קדושה. כל הפצעים מתרפאים. לבבות שבורים מתאחים. הרוח הנכאה שלנו מתחדשת. הגוף שלנו ניזון ומטופח וניתנת לו אנרגיה של רפואה. אנו זוהרים בלילה, שליטים שווים בשמים. כמו נר קטן, אנו מסוגלים להאיר את החדר החשוך שהוא העולם, לסלק כאוס, שנאה, פחדים ודמעות מעל פני האדמה. אנו נעשים מקור חדש של אהבה וטוב לב עבור כל העולם וכל תושביו, הזקוקים לה באופן נואש כל כך. זה זמננו להאיר.