מאת מיכאל ברג
בתחילת פרשת “חַיֵּי שָׂרָה”, שרה, אמו של יצחק, עוזבת את העולם הפיזי. מאוחר יותר, אנו מתוודעים אל סיפור יצחק המוצא את בת הזוג הקוסמית שלו, רבקה, המסתיים בפסוק מעניין מאוד. הפסוק אומר שיצחק מצא סוף סוף נחמה על מות אמו. “וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ” [בראשית, פרק כד’, פסוק סז’]. אחד הדברים המעניינים כל כך בקשר לכך הוא שאנו לא מוצאים לעתים קרובות שיחות ודיונים על רגשותיהם של צדיקים שונים, האבות והאמהות; אבל כאן נותנת לנו התורה הצצה אל הכאב העצום שחווה יצחק לאחר שאמו עזבה את העולם. אבל התרחש משהו, נאמר לנו, שיכול היה לנחם אותו, והזוהר מגלה מה היה הדבר הזה.
“כאשר המודעות שלנו מתרחבת, חומת ההפרדה מוסרת מאתנו באופן אישי, וגם מכל העולם”.
הזוהר מדבר על המצב הנעלה יותר שאליו התעלה יצחק והוא שהביא לו את הנחמה הזו, ויש לקוות שיפתח גם לנו את השער למצב הזה. נאמר שכאשר יצחק ורבקה התחתנו וחיו יחד באוהל שלהם, נסים שונים, שהיו מתרחשים כאשר שרה חיה באוהל שלה, התחילו להתרחש גם לרבקה; אבל לא זה מה שניחם את יצחק. נאמר – וזו באמת אחד הפעמים הבודדות שבהן אנו מוצאים זאת – שיצחק, כאשר התאחד עם רבקה, מתעלה עכשיו למצב שבו יכול היה ממש להתחיל לראות שוב את שרה. לכן, כאשר נאמר לנו שיצחק השיג רמה גבוהה יותר, אין הכוונה לכך שכאבו נעלם, אלא שהוא התחיל לראות את אמו, לדבר ולהיות עמה. זה מסביר במידה מסוימת מדוע הפרשה נקראת “חַיֵּי שָׂרָה”, למרות שהיא מתחילה עם מותה.
“אנו יכולים לבקש לעורר את הרצון להתגבר על האשליה”.
הדבר שאליו היינו רוצים להתעורר בעקבותיו כאן הוא שהחומה המפרידה את העולם הפיזי הזה מעולם הנשמות אינה חומה אמיתית. אלא, כפי שאבי, הרב ברג, היה אומר לעתים קרובות: “העולם הוא אשליה.” ובעוד אנו עשויים לשמוע זאת כל הזמן, המציאות היא שהאשליה היא חזקה, וכולנו, במידה מסוימת, נכנעים לה. זו הפעם הראשונה, ואחת מהפעמים הבודדות, שבה אנו מוצאים תגלית כזו, שבה השערים נפתחים והחומה בין העולם הפיזי שבו יצחק ורבקה חיים, ועולם הנשמות שבו שוכנת שרה, יורדת למטה, מאפשרת ליצחק לשוחח ולהיות עם אמו כפי שנהג לעשות לפני מותה. וזוהי מתנה שזמינה גם לנו השבת הזו.
לעולם לא נוכל לשבור את החומה הזו בעוד אנו עדיין תקועים ואחוזים בתוך אשליית ההפרדה בין שני העולמות ומאמינים לה. אבל בשבת “חַיֵּי שָׂרָה”, אנו יכולים לבקש לעורר את הרצון להתגבר על אשליית החומה שקיימת בין העולם הפיזי בו אנו נמצאים ובין עולם הנשמות, העולם האמתי. בכל דרגה שבה אנו מרחיבים את המודעות הזו, קצת יותר מחומת ההפרדה הזו מתחיל להתפורר, עבור כל אחת ואחד מאתנו באופן אישי, ועבור העולם כולו.