מאת: אסנת ישורון
ישנם אנשים שסובלים מאבנים בכליות, בשופכן ובשלפוחית השתן.
תפקידם של הכליות בין היתר הוא לסנן את הדם ולהפריש חומרי פסולת מטבוליים אל מחוץ לגוף. כשהכל זורם בחיינו גם פינוי הפסולת זורם ללא הפרעות כי גופינו הוא כמו מכונה חכמה ואינטליגנטית שמרגישה ונושמת את האישיות שלנו. מה קורה כשאנחנו נתקלים בקשיים? הגוף מתחיל לאותת לנו בכל מיני סימטומים וכאבים שנעצור ונבדוק. יש כאלו שיחושו כאבים בצד, בבטן, קושי בהטלת שתן וכ"ו.
מה הנשמה שלנו מנסה להגיד לנו כשהגוף עוצר מפאת הכאב והסבל?
כשמדובר באבנים אנחנו יודעים שאבן היא דבר קשה, מוצק ולא גמיש . אבן יכולה גם להיות משוננת , חדה ולא נעימה כלל למגע. כשנוצרות בתוכנו אבנים בדרכי השתן שחוסמות את שער היציאה של הפסולת מהגוף , נדלק בנשמה רמזור אדום ושלט עצור שאומר לנו:
המחשבות שלי יכולות להיות נוקשות כמו אבן, קשה לי להתגמש לפעמים ולקבל דעות של אחרים, יש לי את הדרך שלי ולכן קשה לי להכיל דרכים אחרות או התנהגויות ששונות משלי. כמובן שלא תמיד מקבלים את הדעות הנוקשות שלי ולכן אני לפעמים יכול להיות גם מריר דבר שעוצר אותי מלתת אהבה, להביע רגשות ולכן אני לפעמים מרגיש בודד עם צער עצמי ומתחת לכל זה יכול למתחבא לו דכאון עמוק.
השאלה הנשאלת היא מדוע זה קורה דווקא לי מכל המחלות? מהיכן התכונה הזאת מגיעה אלי ואיך אני מתגבר עליה פיזית ורוחנית
אם זה פוגש אותך בחיים ואתה רוצה לשמוע עוד
חודש טוב לכולם
אסנת