מאת: מוניקה ברג
בבריטניה של שנות ה-60 – ותאמינו לי, מחקר מסוג זה לעולם לא היה מתרחש היום – תהו מחנכים מה יתרחש אם הייתם מתחילים להתייחס אל תלמידים שקיבלו ציון “בלתי מספיק” כאל תלמידים שקיבלו ציון “מצוין”.
כולנו מכירים את שיטת הציונים: “מצוין” הוא הציון הגבוה ביותר, אחריו “טוב מאוד”, “טוב”, “כמעט טוב”, “מספיק”, “מספיק בקושי” ובסופו של דבר “בלתי מספיק”, הציון הנמוך ביותר. בדרך כלל, תלמידים שנבחנו ברמת “מצוין” קיבלו את תוכנית הלימודים המחמירה יותר, את המורים והכיתות הטובים ביותר, ומשאבים נוספים. ואילו תלמידים ברמה של “בלתי מספיק” קיבלו פחות משאבים ותמיכה .
אם כן, במשך שלושה חודשים, הם לקחו את תלמידי דרגת “בלתי מספיק” ונתנו להם את כל החומר של רמת “מצוין”, אמרו להם שהם מבריקים, ובתום שלושת החודשים האלה, כולם ביצעו את המשימות והמבחנים ברמה של “מצוין”. נכון מדהים?!
אולי אפילו יותר מפתיע, אותו אפקט התרחש בדיוק גם לתלמידים שנהגו לקבל בדרך כלל ציון “מצוין”, אבל הפוך. נאמר להם שהם יקבלו את תכנית הלימודים של “בלתי מספיק” למשך שלושה חודשים, ואז הם התחילו לעבוד ברמה הזו. התלמידים המבריקים והנבונים האלה נפלו מרמת “מצוין” לרמה של “בלתי מספיק” פשוט כי נאמר להם שוב ושוב שהם לא יכולים להגיע לרמה של “מצוין”.
מה שמדהים אותי הוא הוא שכל התלמידים היו בעלי יכולת, תלמידי ה”מצוין”‘ ותלמידי ה”בלתי מספיק” כאחד. כל מה שהשתנה היה האמונה שלהם לגבי היכולות שלהם על סמך המשוב שהם האמינו בו.
מה שאנו מאמינים בו עשוי להיות החלק המהותי ביותר בבריאות, בהצלחה ובאושר שלנו. אם כן, במה אתם מאמינים?
האם המחשבות שלכם תומכות בכם ואוהבות אתכם או עוצרות אתכם? קחו בחשבון את הדיבור העצמי השלילי, שכמעט תמיד נעוץ בשיפוט. שתלטן, חסר יכולת, עצלן, אנוכי, הורה נורא, גס רוח או בעל מזג רע… ברור שרובנו לעולם לא נגיד אף אחד מהדברים האלה לאדם אחר! ועדיין, אלו הם סוגי המחשבות שאנו חושבים על עצמנו לעתים קרובות כל כך.
בדיוק כמו הסטודנטים במחקר, כל מה שנדרש היה מילה שלילית ממקור חיצוני על יכולתם כדי שהם יתחילו לפקפק בעצמם. אבל באותה מידה, גם בהתמודדות מול אתגרים אקדמיים, הסטודנטים שהיו קודם לכן בעלי ביצועים נמוכים לקחו את העידוד ורצו אתו קדימה.
אז אם כן, זה מה שמתרחש בזמן שאנחנו מקבלים בברכה את חודש חשוון, מזל עקרב, שכולו היפוך התסריט. למעשה, הדיכוטומיה הזו קיימת כבר בשם החודש עצמו: מר חשון (עקרב.) “מר” היא מילה המייצגת באופן מושלם את השליליות הקשורה לחודש זה. אבל אם תהפכו את האותיות, תקבלו “רם.”
ההזדמנות שיש בחודש כנראה הופכת ברורה, אבל אבהיר: הפכו את ה”מר” ל”רם”.
כאחד החודשים היחידים בשנה שהם חסרי חגים קבליים, החודש הזה יכול להרגיש מלא באתגרים ויש לו מוניטין של חודש קשה במקצת. אבל בזמן הזה שבו יכולים הדברים להרגיש קצת אפלים, קיימת אנרגיה מנוגדת, חזקה לא פחות. אנרגיית מזל עקרב מזמינה אותנו לראות את כל הצדדים של הדברים, ולהכיר באור ובברכה שיש בכל חושך או אתגר.
זה אנושי ונורמלי מאוד לראות התנגדות כדבר רע ולחוש עצב, תסכול, וברגעים האפלים ביותר, חוסר תקווה. עם זאת, אנו יכולים לשנות את האופן שבו אנו חושבים על התנגדות. אנו יכולים לבחור להאמין בכך שהאתגרים שלנו הם בדיוק הדברים שהופכים אותנו לאנשים החזקים והמצליחים ביותר.
כשמישהו עומד בינינו לבין המטרה שלנו, פועל נגדנו, או אפילו בקנה מידה קטן יותר, פשוט לא תומך במאמצים שלנו, אנו נתקלים בהתנגדות. [אל תאפשרו לאף אחד לשכנע אתכם שאתם תלמידים של “בלתי מספיק!]
אתם עלולים להרגיש פגועים. אתה עלולים לכעוס. חלק מהאנשים עלולים אפילו לוותר. זה טבעי להרגיש את מגוון הרגשות הזה, אבל אם תישארו תקועים שם, לעולם לא תגלו את המתנה העמוקה שההתנגדות מציעה לכם. רק כשתעמדו מול ההתנגדות, תכפילו את המאמצים שלכם ותחליטו ששום התנגדות לא תרחיק אתכם מן המטרה שלכם, תתגלינה לכם הברכות האמיתיות.
אני מדברת מניסיון אישי; המצוקה חישלה אותי להיות לא רק אדם חזק יותר אלא אדם הרבה יותר רחום וצנוע ממה שהייתי יכולה להיות בלי המאבקים הרבים שהתגברתי עליהם. אבל זה לא מייחד רק אותי. כולנו חווינו את הניסיונות האלה. מה שמייחד אותנו הוא האופן שבו אנו בוחרים לצמוח מהם ובמה אנו בוחרים להאמין לגבי עצמנו ולגבי המצב. רובנו עומדים לפחות בפני אתגר אחד בכל יום נתון, ואני מזמינה אתכם לזהות את האתגר הזה או את האדם המאתגר הזה ולנסות לדמיין גם את התוצאה הטובה ביותר האפשרית וגם מה שלמדתם או הרווחתם מהתגברות עליהם.
בדיוק כמו התלמידים במחקר שדיברנו עליו, כל מה שנדרש היה מילה שלילית ממקור חיצוני על יכולתם כדי שהם יתחילו לפקפק בעצמם. אבל באותה מידה, גם לנוכח האתגר, התלמידים שהצליחו פחות לקחו את העידוד, השתמשו בו ופרחו. ולנו תמיד יש בחירה. להקשיב לשליליות, לקחת את ההתנגדות באופן אישי, או להאמין בעצמנו, בלי שום קשר למה שמוצג בפנינו בעולם הפיזי.