מאת יהודה ישורון
המקובלים מסבירים שישנן שלוש דרכים להתחבר ולמשוך אור מנשמות צדיקים שעזבו את העולם: ביקור בקברי צדיקים, קריאה מדברי חכמתם, או סיפורים עליהם. בכל סיפור שאנו קוראים אנו לא רק מושכים מן האור שהנשמות הצדיקות הללו גילו, אלא גם את מתנת הלימוד אותו אנו יכולים ללמוד מהמקובל הזה.
המקובל הגדול הבעל שם טוב נהג לנסוע מעיר לעיר ברחבי אוקראינה. לעתים קרובות לא היה לו יעד מוגדר, ורגליו הוא סוסו היו מובילים אותו אל עיר או אל בית שבהם הוא היה אמור לעצור. תמיד היו שם מישהו נזקק, איזשהו לימוד ללמד, איזושהי חכמה להעביר ולשתף.
פעם הוא עצר ליד בית פשוט למראה ונקש על הדלת. אישה קיבלה את פניו בחום.
“אני מצטער להפריע לך, אבל אולי אוכל להישאר כאן הלילה?” שאל הבעל שם טוב.
“כמובן, לעונג יהיה לנו”, היא ענתה, ואפילו לא ידעה מיהו. “בבקשה היכנס,הרגש כמו בביתך. בעלי יעקב יהיה עמך מיד כשיסיים את תפילת המנחה.”
וכך, הבעל שם טוב נכנס, התיישב, וחיכה לשוחח עם בעלה. הדקות הפכו לשעות, והבעל שם טוב תהה היכן יעקב. תפילת המנחה לא הייתה ארוכה כל כך, גם אם, בדומה לבעל שם טוב עצמו, היה המתפלל משקיע זמן נוסף במדיטציות ובמודעות המתאימה.
בסופו של דבר הגיע יעקב, מתנצל מאוד על ההמתנה הארוכה. “אתה רואה”,הוא הסביר, “אני לא באמת יודע איך להתפלל נכון. אף פעם לא לימדו אותי איפה מסתיימת תפילת שחרית ותפילת מנחה מתחילה, ואיפה מסתיימת תפילת מנחה ותפילת ערבית מתחילה. לכן, כדי להיות בטוח שאתפלל תמיד את התפילה הנכונה, אני תמיד אומר את כל מה שכתוב בספר התפילה,מההתחלה ועד הסוף, שלוש פעמים ביום! למרות שזה מאריך את זמן התפילות שלי בצורה משמעותית!”
“בזכות האירוח הנדיב שלך, אהיה יותר ממאושר ללמד אותך את סודות התפילות, אם תרצה”, אמר הבעל שם טוב. “אראה לך היכן מתחילה ומסתיימת כל תפילה, היכן לדלג והיכן להוסיף, היכן לעשות מדיטציה על פרנסה והיכן על רפואה”.
פניו של יעקב אורו לשמע ההצעה הזו. סוף סוף, הוא יוכל להתפלל כמו שצריך!בפעם הראשונה, הוא יוכל לשמח את הבורא בכך שיתפלל בצורה הנכונה!
במשך חצי לילה, הם ישבו יחד, מבארים את ספר התפילות שלו, הוסיפו דפים עם הנחיות והוראות, ובסופו של דבר הלכו לישון.
למחרת בבוקר, נפרד הבעל שם טוב והלך לדרכו. זמן לא רב לאחר מכן, הלך יעקב, מלא באושר ובהתרגשות, ספר התפילות שלו בידו, ומעד על רגל השולחן.ספר התפילות התעופף באוויר, הדפים התפזרו לכל עבר, והפתקים התערבבו ונפלו על הרצפה.
הו, לא, הוא חשב, כולו מזועזע. איך אוכל אי פעם לדעת איזה דף הולך לאן?
אבל הוא לא ויתר. הוא אסף מהר את הדפים המפוזרים, את כל מה שנשאר מספר התפילות שלו, ורץ אחרי הבעל שם טוב. ממרחק, הוא ראה את הבעל שם טוב עוצר ליד אגם בקצה העיר. הוא ראה את הבעל שם טוב שם ממחטה על הקרקע, דורך עליה, והממחטה נשאה אותו על פני מי האגם. [הבעל שם טוב עורר מלאכים לשאת אותו על פני המים, בזכות מצבו הרוחני הנעלה.למרות שהיה מומחה בנסים, השתמש במלאכים האלה רק כדי לעזור לאחרים ולהגיע למקומות שבהם היו זקוקים לברכות ולעזרה שלו, ומעולם לא לתועלתו האישית].
המחשבה היחידה שחלפה במוחו של יעקב הייתה תשוקתו הבוערת להשיג את הבעל שם טוב כדי שיעזור לו לסדר את ספר התפילות שלו. הוא רצה באופן נואש כל כך להתחבר לבורא בצורה הנכונה, עד שלא חשב באופן הגיוני. גם הוא הניח את מטפחתו על האדמה, דרך עליה, והיא נשאה אותו על פני המים.
הוא הצליח להשיג את הבעל שם טוב, וחסר נשימה, הניח את הדפים וההערות המפוזרים בידי הבעל שם טוב וביקש ממנו לסדר אותם שוב. הבעל שם טוב בהה בו בתדהמה. ברור שמישהו שאפילו לא יודע איזה דפים הולכים לאן לעולם לא יוכל לדעת את המדיטציות ואת שמות המלאכים הנכונים שיעוררו עבורו את עזרתם.
“איך בדיוק עברת את האגם כל כך מהר?”
“הו”, ענה יעקב, וחשב מה בדיוק עשה. “אני פשוט… ראיתי אותך מניח את הממחטה, ועשיתי מה שאתה עשית! לא הייתי אמור לעשות את זה? בבקשה,האם עדיין תעזור לי לסדר את התפילות אפילו אם טעיתי?”
הבעל שם טוב חייך, אור קורן מפניו. “אני חושב שהתפילות שלך הן בסדר בדיוק כפי שהן”.
הבעל שם טוב נחשב לאחד המקובלים הגדולים ביותר במאות האחרונות מכיוון שהוא חולל מהפכה ברוחניות. הוא לימד שאין זה משנה אם אמרתם את כל המלים נכון או בסדר הנכון. לא משנה אם שקעתם בתוך העומקים הגדולים ביותר או שחייכם היו מלאים במעשים שליליים.
מה שחשוב הוא הרצון שלכם להתחבר לאור הבורא. הרצון שלכם להיות טובים יותר ולהתנהג בצורה טובה יותר מאשר התנהגתם אתמול. מה שחשוב היה שפיניתם בתוך לבכם מקום לבורא, בלי שום קשר לידע, חכמה או הבנה.בוודאי, כאשר מדובר בתפילה, אין זה משנה אם אתם מבטאים את המלים נכון או בזמן הנכון. הוא חשב שמודעות, רצון ופשטות הם המפתחות שפותחים את מנעולי הברכות והנסים.
כן, ישנם חלונות בזמן ברגעים מסוימים, וכן, יש מדיטציות ותפילות מפורטות שנקבעו על ידי מקובלים וחכמים. אבל הבורא אינו מחכה עם שעון, בודק לראות אם עשיתם הכל בזמן, ודוחה תפילות מאוחרות, לא שלמות, או שלא בוטאו כהלכה. הבורא אינו זקוק לתפילות או למדיטציות שלנו כדי לדעת מה באמת נמצא בלבנו. כמו יעקב שחצה את האגם באמצעות רצונו הפשוט להתחבר, כך גם אנו אוצרים בחובנו את הכוח לגדולה. כל מה שאנו חייבים לעשות כדי להשיג זאת הוא להרפות מהשלמות ולתת לבורא. מכיוון שעם לב טהור, אנו מתעלים לרמות העליונות של המקובלים הגדולים, שבהן נסים הופכים לנורמה.
מי ייתן וזכותו של הבעל שם טוב תעורר את הרצון הפשוט שלנו לאור הבורא ותאפשר לנשמותינו לנסוק לגבהים גדולים יותר ויותר.