מאת קרן ברג
“כאשר אנו נצמדים לכל דפוס או תבנית כלשהם, אנו בסכנת ריקבון” – ג‘וזף קמפבל
הסופר ג’וזף קמפבל כתב פעם, “כאשר אנו נצמדים לכל דפוס או תבנית כלשהם, אנו בסכנת ריקבון”. אם אין אנו משחררים את הישן, החדש המצפה לנו אינו יכול להיחוות.
נאמר שצפרים צעירות לומדות לעוף על ידי כך שהוריהן מרחיקים את עצמן מהן באיטיות ובהדרגה. עם כל האכלה, הורי הגוזל מציעים לו את האוכל רחוק יותר, כדי לעודד אותו לעזוב את הקן, לקחת את הסיכון, ולעוף. אנו, בני האדם,אינם שונים כל כך באופן שבו אנו לומדים לפרוש את כנפינו. אם אנו בני מזל, יש לנו דמויות הוריות חזקות העוזרות לנו לגדול ולהתבגר. כשאנחנו גדלים ועומדים כבר ברשות עצמנו, אנו לעתים קרובות חייבים לעודד את עצמנו להשתחרר מכבלי הנוחות ולפרוש כנפיים אל אופקים חדשים. בחיים, אנו חייבים לגדול ללא הרף, אחרת אנו מסתכנים בקפיאה על השמרים.
“פרשת השבוע הזה מכינה אותנו למסע הגדול הזה אל החופש“.
השבוע, קריאת הלב הפנימית שלנו לשינוי היא הקול שאנו כבר לא יכולים להתעלם ממנו. בימים האלה ניתנת לנו עזרת היקום להשתחרר מכל דרכי החשיבה והקיום הישנות שלנו, לעוף אל עולם חדש ואל חיים חדשים. אנו מתכוננים השבוע הזה לפסח, חג בעל כוח בל ישוער לשחרר אותנו מהאני הישן שלנו ולהזניק אותנו אל הגרסה הטובה יותר של עצמנו.
פרשת השבוע הזה היא פרשת צו. כאן אנו מוצאים את אהרן ובניו לומדים את הנהלים הנכונים להקרבת קורבנות במשכן. אבל, אנו יודעים שהתורה היא ספר חי שמדבר אלינו תמיד בזמן אמיתי. אנו אמנם קוראים על אהרן ובניו הלומדים את אופני הקרבת הקורבנות, אך למעשה אנו הם אלה שלומדים השבוע כיצד להקריב את החלקים בחיינו שכבר לא משרתים אותנו.
אנו אהרן, צועדים לקראת הבורא, רואים את העתיד אותו אנו רוצים להגשים,ונוקטים בצעדים הדרושים כדי לגרום לזה להתרחש.
אין זה צירוף מקרים שהפרשה הזו מקדימה את המתנה הקוסמית האדירה הנקראת פסח. השבת הזו ידועה כ”שבת הגדול”. פסח הוא הלילה היחיד בשנה שבו ניתנת לנו הזדמנות שלא תסולא בפז לשחרר את עצמנו מדפוסי התנהגות שליליים ולאמץ אל חיקנו דרכי התנהגות חיוביות יותר. זוהי מתנת החירות מההתמכרויות ומהמטען שלנו. פרשת השבוע הזה מכינה אותנו למסע הגדול הזה אל החופש. השבוע, ניתן לנו האומץ לשרוף עד היסוד את החלקים בחיינו שמכבידים עלינו, מורידים אותנו למטה וגורמים לנו שליליות; דרכי התנהגויות ופחדים שגורמים לנו להיות שקועים בעצמנו ומונעים מאתנו להיות כל מה שנולדנו להיות. כאשר אנו פתוחים להקריב את הרצונות הקטנים שלנו, אנו מסוגלים לחוות את מילוי והגשמת הנשמה.
אני נזכרת לעתים קרובות במשל הפרה הרזה. פעם היה איש עני שחי בדלות והתקיים בזכות החלב של פרה אחת קטנה ורזה. לאחר שחי מהיד לפה במשך שנים רבות, ביקר אותו מורה חכם ודרש ממנו לשחוט את הפרה כדי להכין לו סעודה. לאחר התנגדות ורתיעה כבדה, הסכים האיש לשחוט את הפרה הרזה.לאחר סיום הארוחה הלך המורה והאיש נשאר, כולו מוכה יגון וייאוש. בלי כסף ובלי החלב לשתייה, הוא פחד שירעב למוות. הוא התפלל לבדו עמוק בתוך היער. שם הוא מצא אוצר קבור שהספיק להפוך אותו לאדם עשיר למשך כל ימי חייו. הסיפור הזה מראה כיצד כאשר אנו מסרבים להרפות, אנו יכולים להקשות על עצמנו. אבל אם אנו נפתחים, מרפים מהרצונות הקטנים, זה יכול לשחרר אותנו לדברים גדולים וטובים יותר בחיים.
“עולם חדש מחכה לכם“
במדיטציות שלכם השבוע הזה, עצמו את עיניכם ודמיינו את עצמכם על ענן גבוה בשמיים. האור החמים של השמש מאיר את עורכם. הרגישו את האוויר הרך והקריר שזורם בשערכם. למטה על פני האדמה נמצאים הדברים שכבר אינכם צריכים: התנהגויות ישנות, התמכרויות, קנאה, יצר הרע ופחדים. שחררו אותם. היו מוכנים לבטוח ביכולת שלכם לעוף ולהתחיל חיים חדשים. לפניכם מתפרשים אופקים רחבים עם אפשרויות אינסופיות; אם רק תהיו פתוחים לעשות את קפיצת הדרך הזו ולנסות לפרוש את כנפיכם החדשות בפעם הראשונה. עשו זאת מתוך ידיעה שהבורא מתבונן בכם והמלאכים השומרים שלכם נמצאים אתכם. קפצו את קפיצת הדרך הזו.
השבוע, עולם חדש מצפה לכם. עשו את הצעד הראשון הזה, פתחו לרווחה את לבכם ואת כנפיכם, והמריאו אל חייכם החדשים.