מאת רות נחמיאס
פרשת השבוע הזה מדברת על אחדות ועל כך שמשה קיבץ את כל בני ישראל במדבר. על פי מיכאל ברג, המקובלים מלמדים אותנו שבמשך 49 הימים שבין יציאת מצרים ובין קבלת התורה על הר סיני, עשו בני ישראל מאמץ עצום לחזק את רצונם לתת, לעורר את האהבה שלהם, ולהתאחד בינם לבין עצמם. ההבנה הזו מזמנת את האנרגיה של השבוע הזה כשאנו עדיין נתונים בחודש האחרון של השנה האסטרולוגית [דגים] ומתחילים את החודש הראשון של השנה האסטרולוגית החדשה [טלה].
בתחילת השבוע הזה, השמש מצטרפת לנפטון בדגים. המעברים של נפטון יכולים להרגיש או מאוד מבלבלים או מאוד מעוררי השראה. השמש מייצגת את הזהות שלנו. נפטון מייצג את הרצון שלנו לפוגג את הזהות הזו ולהתחבר לממדים גדולים יותר. הצטרפות השמש לנפטון היא הזדמנות לעזוב מאחור את ההגדרות הישנות של זהותכם ולפגוש את האני חסר הזמן, הנצחי, שהוא אתם באמת.
התחלה חדשה יכולה להתפתח רק כאשר אתם עושים שלום עם העבר. זה מה שמציע לכם ראש חודש טלה, מזל הזהות. כדי לגדול, להתפתח, ולהפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו, אנו חייבים לעשות מאמץ לתת ולהתחבר לגרסה הזו,הגבוהה יותר. זה כוחה של פרשת השבוע הזה: אחדות. להיות מאוחדים עם הפיזי ועם הרוחני כאחד – עם הגרסה הגבוהה יותר של עצמנו ועם הגרסה התחתונה יותר של עצמנו. להגדיל את האהבה שלנו לעצמנו ולאחרים.
קראתי לאחרונה משהו שהזכיר לי את הסרט “הקוסם מארץ עוץ”. איש הפח היה בלי לב, בלי אהבה. כאשר הקוסם נתן לו לב, הוא אמר לאיש הפח משהו עמוק מאוד: “לב אינו מוערך על פי הכמות שבה אתה אוהב אחרים, אלא עד כמה אתה נאהב על ידי אחרים”.
מנו את הברכות שלכם השבוע הזה.
חודש טוב!