אנו נפרדים כדי שנוכל למצוא אחדות.
אנו שונים כדי שנוכל לבחור בהרמוניה.
אנו מגוונים כדי שנוכל לגלות את הדרכים הרבות שבהן אנו, באופן מפתיע, זהים.
השבוע, אנו קוראים את פרשת “בַּמִּדְבָּר”, הפרשה הראשונה שבספר “בַּמִּדְבָּר”. בפרשה הזו בני ישראל נספרים. מדוע מבקש הבורא לדעת כמה עוקבים יש לו? אחרי ככלות הכל, הוא הרי הבורא. האם הוא אינו יודע כל? תודה לאל, יש לנו ספר הזוהר שישפוך אור בנושא.
600,000 נשמות נספרו שם. בדיוק כפי שהיו 600,000 נפשות במצרים, 600,000 נפשות כשעזבו את מצרים, ו- 600,000 נפשות כשנדדו במדבר. וכמה הם היו כשנכנסו לארץ ישראל? ניחשתם נכון! 600,000! אבל איך זה ייתכן? כל כך הרבה דברים התרחשו בתקופות הללו, אנשים נפטרו, תינוקות נולדו, ועם זאת המספר לא השתנה. הזוהר מגלה ש- 600,000 הוא מספר הניצוצות של אור הבורא שמפוזרים בין כל הנשמות כאן על פני כדור הארץ. ישנם ביליוני אנשים על הפלנטה הזו, רבים מהם חולקים אותו ניצוץ. [דרך אגב, כאשר אתם פוגשים מישהו ומיד מרגישים משיכה או קשר נפשי אליו, זו לעתים קרובות הסיבה לכך].
אין זה צרוף מקרים שגם בתורה יש בדיוק 600,000 אותיות, כאשר סופרים גם את האותיות השחורות וגם את האותיות הלבנות. האותיות השחורות הן האותיות שאנו רואים, בעוד הלבנות, הרווחים הלבנים שבין האותיות השחורות, הן האותיות שאנו לא רואים. אם חסרה רק אות אחת, שחורה או לבנה, ספר התורה כולו פסול. מה מנסה התורה ללמד אותנו?
כולנו חלק של הכוח הקדוש הידוע כאור הבורא. אנו אולי נראים נפרדים, אבל למעשה כולנו מחוברים בבסיסנו. בדיוק כפי שלכל אות בתורה יש מטרה, כך גם לכל אדם. והמטרה הזו היא לעזור איש לרעהו. מכיוון שרק באמצעות הכוחות המשולבים שלנו – איחוד כל הניצוצות שלנו – אנו מרכיבים את השלם. זו הסיבה לכך שכבוד אנושי הדדי לכל האנשים, אפילו לאלה שדרכיהם שונות מאתנו, חשוב כל כך. אנו אמורים להיות שונים; אנו אמורים להיות מגוונים, ועם זאת לפעול כאיש אחד.
זה שבוע רב עוצמה לתרגל בו אחדות. אין פירוש הדבר שאנו חייבים להיות החברים הטובים ביותר של כל אחד. אנחנו לא חייבים לשלב ידיים עם כולם ולשיר שירי שלום ואחווה. אנו רק חייבים להכיר בערכו של האחר, בערך כל ניצוץ, שהוא ייחודי לכשעצמו. לכולנו יש אנשים שלוחצים לנו על הכפתורים – אולי אנו אפילו לא יודעים מדוע, משהו בהם פשוט מרגיז אותנו, נכון?
ובכן, זה שבוע טוב לעשות משהו נחמד עבור האנשים האלה. הזמינו אותם לקפה, או עזרו להם בעבודה. השאירו משהו מיוחד עבורם באופן אנונימי על שולחן העבודה שלהם. שלחו להם הודעה אלקטרונית עם מילות עידוד, או הכינו להם איגרת ברכה אלקטרונית. אלה אולי נראות מחוות זעירות, אבל באמצעות מעשי החסד הקטנים האלה אנו בונים גשרים במקומות שפעם היו בהם חומות. כך אנו נעשים מאוחדים יותר, מלאי השראה יותר, וקרובים יותר מדי יום לעולם מלא יותר בשלום ובשלווה.