פרשת “מקץ” כמעט תמיד נקראת במשך חג החנוכה; ולכן יש קשר עמוק בין אור הפרשה ובין אור החנוכה. ואני רוצה לחלוק לימוד שהוא מודעות חשובה לחנוכה ולשבת הזו.
הגמרא אומרת לנו שחנוכה לא נחגגה בשנה הראשונה. הגמרא אומרת “לשנה האחרת”, “לשנה הבאה”, כלומר שבשנה שחנוכה אכן התרחשה, לא התקיימה כל חגיגה, אלא “בשנה האחרת”, בשנה הבאה, הם יצרו את מה שאנו מכירים כחנוכה, עם החיבור של שמונת הנרות והתפילות; הדברים האלה לא נעשו בשנה הראשונה.
אם כן, מה הכוונה בכך שנאמר שבשנה הראשונה הם לא עשו כלום ורק בשנה שלאחר מכן הם חגגו? רב ישראל מקוזניץ נותן לנו לימוד נפלא כדי לענות על כך. הוא אומר שבשנה הראשונה, כאשר הנסים התרחשו, חייהם ניצלו, והם התעלו על ידי נס פך השמן וחנוכה עד כדי כך שהם נעשו מאוחדים עם אור הבורא.
הייתי רוצה לדבר לרגע על נסים, לפני שנמשיך הלאה. נס הוא משהו שחייב להיות קבוע בחיינו עד כדי כך שאפילו לא נתרגש ממנו. הסיבה לכך שאנו מתרגשים מנסים היא מפני שהם לא מתרחשים יום יום, וזו בעיה. מדוע הם אינם מתרחשים כל יום? מכיוון שאנו לא מחוברים מספיק. אדם שמאוחד לחלוטין עם אור הבורא במודעות שלו, בחייו, ובעבודתו, לא מתרגש מנסים, מכיוון שהוא או היא יודעים שנסים מתרחשים כל הזמן.
אם כן, נחזור לשאלה: מדוע נאמר בתלמוד שבשנה הראשונה הם לא חגגו את חנוכה? מכיוון שהם מחוברים לאור הבורא עד כדי כך שהנסים היו פשוט מתרחשים כל הזמן; כמובן שחייהם ניצלו, וכמובן שהם חוו את נס פך השמן. אבל בשנה שלאחר מכן, אומר לנו רבי ישראל מקוזניץ, הם הבינו שהם כבר לא נמצאים שם יותר, ושהחיבור והמודעות שלהם נחלשו. הם ידעו שהם חייבים ליצור שמונה ימים בשנה שבהם נפתחת הדרך לאלה מאתנו שעדיין חלשים ועדיין מתרגשים מנסים.
וזוהי, לכן, מודעות חשובה: אנו לא באמת רוצים להתחבר למה שאנו עושים בחנוכה. אלא, אנו רוצים להתחבר לחג החנוכה הראשון, שבו לא היו כלל חגיגות, מכיוון שהם היו כה מחוברים לאור הבורא עד כי הם לא היו חייבים לעשות מאומה, והנסים היו מתרחשים כל הזמן. אבל בשנה השנייה, כאשר הם ראו שהם מאבדים את המודעות הזו, הם היו חייבים ליצור משהו כדי לפתוח את ערוץ הנסים לאנשים… וכך נוצר חג החנוכה.
עם ההבנה הזו, אנו לומדים שהדבר שאנו באמת רוצים להתחבר אליו בחנוכה, ובשבת “מקץ”, הוא להיות כה מאוחדים עם אור הבורא, כה מחוברים לאור הבורא עד כי הנסים יהפכו לדבר שכיח כל כך, ולא יהיה כל צורך בהתרגשות, לא יהיה כל צורך בחג החנוכה, ולא יהיה כל צורך בשום דבר שאנו עושים; זה האור האמתי של חנוכה.