הרב היה מזכיר לנו לעתים קרובות שכמות האור שאנו מקבלים מכל תקשורת תלויה במודעות שלנו. ובסוכות, לא מספיק רק שתהיה מודעות; אנו חייבים שתהיינה לנו גם התלהבות ושמחה. אם יש לאדם מודעות, אבל לא התלהבות ושמחה, הוא או היא מגבילים את היכולת שלהם לקבל את האור של סוכות. לכן, יש לקוות שעם ההבנה הזו, נוכל לבוא לסוכות ולא רק לקבל את שפע האור העצום ואת הברכות, אלא גם לעורר התלהבות ושמחה גדולות יותר.
אחד מהלימודים האהובים עלי בזוהר בנוגע לסוכה שבה אנו יושבים, אוכלים וישנים, הוא המקום בו שואל הזוהר מהי הסיבה לכך שבני ישראל הלכו עם שבעת ענני הכבוד. שבעת הימים האלה, שבעה העננים שהיו במדבר, היו להם מטרה אחת, מהות אחת, אור אחד. והוא נקרא קשר הודאות. ומכיוון שאנו חייבים לגשת, לעורר ולקבל את קשר הודאות הזה, הזוהר מגלה לנו את סוד הסוכות ואת הסוד מדוע אנו יושבים בסוכה. וזה מסיבה אחת: לקשור את עצמנו לקשר הודאות, וזה אומר שלא משנה מהי רמת הודאות שהייתה לנו עד הרגע הזה,בשנה הקודמת ובכל הגלגולים הקודמים שלנו, מתנת הסוכות היא כזו שאם יש לנו מודעות, התלהבות ושמחה, אנו יכולים לעזוב את שבעת ימי הסוכות מחוברים לוודאות.
הזוהר מצטט פסוק משיר השירים: " בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" [שיר השירים ב' ג']. הזוהר מסביר שהפסוק אומר: בצלו רציתי לשכון, מפני שהיה לי רצון עצום לכיסוי, לצל האור של הבורא. לכן, הפרי שמייצג חיים לאחר סוכות יהיה מתוק לחכי. הזוהר מצטט את הפסוק הזה משיר השירים כדי להסביר שלא מספיק לשבת בסוכה. המלך שלמה אומר לנו כאן בשיר השירים דבר מסוים מאוד: "מכיוון שהיה לי רצון עצום לשבת בתוך קשר הוודאות הזה, לכן, זכינו במתיקות ובאינסוף הברכות שיש לסוכות לתת לנו." אם כן, מהי סוכות? מהי הסוכה הזו? בסוכות אנו יכולים להגיע לרמת ודאות שאנו לא יכולים להשיג בכל זמן אחר בשנה.
איך נגיע לשם? איך נוודא שאנו מקבלים באמת את האור של סוכות? הזוהר אומר לנו שהתשובה היא סוד שצפון בפסוקו של שלמה בשיר השירים. אתם חייבים שיהיה לכם רצון עצום, אתם חייבים להיות נלהבים, ואז תזכו לקבל את המתיקות ואת אינסוף הברכות בשנה הזו.
הזוהר מאוד מדויק וספציפי במילותיו, ולכן, אנו יכולים לומר שיש אינסוף סודות במשפט הזה; הזוהר אומר שכל אדם חייב "להראות את עצמו" אם הוא או היא רוצים לקבל את קשר הוודאות ולהתחבר אליו. אדם חייב להראות שהוא יושב בתוך הצל והקשר של הוודאות. מה פירוש "להראות את עצמו"?
כאשר אנשים יסתכלו עליכם יושבים בסוכה, הם יאמרו: "אנו יכולים לומר על פי ההתלהבות של האדם הזה ורמת השמחה שלו שהוא יושב בצל הוודאות של אור הבורא. אין לו או לה שום דאגות בחיים. הוא או היא מחוברים לגמרי לאור הבורא." זה פירוש "להראות את עצמו" כאשר אנשים מסתכלים עליכם כאשר אתם יושבים בסוכה; המתבונן צריך לומר: "זה אדם שיושב בצל ודאות אור הבורא". אם אדם רק יושב, אם אדם מתחבר ואחרים לא יכולים לומר כך, אז אינכם מראים את עצמכם שאתם יושבים, כפי שהזוהר מכנה זאת, תחת צל הודאות. ואז האדם מגביל את כמות הודאות שהוא יכול למשוך, ומגביל את קשר הוודאות שאליו הוא יכול לקשור את עצמו.
ביום הראשון של סוכות מתעורר כל אור החסד, כל אור הרחמים, כל אור הוודאות שאנו הולכים למשוך במהלך שאר ימי הסוכות והוא מתעורר כדי שבאמת נוכל לקבל את קשר הוודאות, כמו שהזוהר מכנה זאת. ואנו חייבים לזכור את הפסוק הזה ולשמור אותו במוחנו במשך כל הסוכות: אדם חייב לוודא שהוא נראה יושב בצל הוודאות. וזה אומר שזה חייב להיות כל כך ברור – השמחה שלנו, ההתלהבות שלנו, הבהירות שלנו, הוודאות שלנו כשאנו יושבים בסוכה ומקבלים ממנה את החיבור לקשר הוודאות – שכאשר אנשים יסתכלו עלינו, הם יאמרו שזה אדם שיושב בתוך קשר הוודאות.
הזוהר אז ממשיך ואומר שכל אדם שיושב תחת צל הוודאות הזה חייב לעצום את עיניו ולדמיין שאינו יושב באוהל פיזי, אלא תחת הצל הזה, הכיסוי הזה של ודאות, שמאיר ומקרין למטה באופן אינסופי על כל אחת ואחד מאתנו בסוכה עם המודעות הזו. מפני שאז, בהתאם לרמת החיבור, ההתלהבות והשמחה שלנו, כל אחת ואחד מאתנו היושבים תחת צל הוודאות נוכל לזכות לקבל גם חירות מכאב וסבל וגם ברכות נעלות לעצמנו ולמשפחתנו ולכל העולם לעולמי עד.