חכו לזה
מאת: מיכאל ברג
פרשת ויקהל-פקודי לא רק מכילה את שיא העבודה שהתרחשה בספר שמות, אלא גם מביאה אותנו לנקודה חשובה – דו"ח על סיום בניית המשכן. ישנם בה כמה לימודים חשובים, אבל יש לימוד אחד שאני רוצה להתמקד בו.
במדרש שואלים, כמה זמן נדרש כדי לבנות? רבי שמואל, הבן של נחום, אמר שבניית המשכן נמשכה שלושה חודשים – תשרי, חשוון וכסלו. בחודש השלישי, חודש כסלו, הבנייה הסתיימה. החלקים היו מוכנים, הכלים לשימוש בתוך המשכן היו מוכנים, הקירות היו מוכנים, ועדיין הם לא חוברו יחד. לכן כל חלקי המשכן היו מוכנים, אבל הם פשוט היו שם, לא מחוברים, במשך שלושת החודשים הבאים, עד ליום הראשון של חודש ניסן, חודש טלה, שבו הם חוברו סוף סוף יחד. מדוע היו שלושה חודשים בין הזמן שבו כל חלקי המשכן היו מוכנים ובין הזמן שבו אמר הבורא למשה לחבר אותם יחד?
בואו נחזור לרגע לאחור. בני ישראל היו נרגשים לקראת המשכן משתי סיבות: ראשית, מפני שמשה אמר להם, "אם תתנו את כל הכסף שלכם, את כל הזהב שלכם, יהיה לכם מקום שבו אור הבורא יוכל לשכון בחייכם באופן תמידי ונצחי". ושנית, מפני שהמשכן יכול היה לסלק כל חושך שהם עוררו עם נפילתם לחטא העגל.
למעשה, הם היו כה נרגשים עד שנאמר שנדרשו להם רק שני ימים לאסוף את כל הזהב, הכסף והחומרים הדרושים, ורק שלושה חודשים לבנות את כל החלקים. אבל אז הם התחילו לטפח ציפיות – "משה, אמרת לנו שאם נביא לך את כל הכסף, אם נשקיע את כל האנרגיות שלנו בבניית המשכן הזה, הבורא ירד אלינו ונראה במו עינינו, נחווה את שכינת אור הבורא. עשינו את זה. כבר סיימנו."
כאשר הכל היה כבר מוכן בסוף חודש כסלו, מזל קשת, והם באו למשה ושאלו: "מה קורה?" למשה בעצם לא הייתה תשובה בשבילם, מפני שגם הוא לא ידע מה קורה; הוא לא ידע מראש מתי הבורא יחליט שהגיע הזמן הנכון לחבר את כל החלקים יחד ולבנות את המשכן.
התכנית הייתה, כפי שמתברר מתוך כתבי המקובלים לאחר מכן, שהבורא רצה לחכות עד היום הראשון של חודש ניסן. אבל זה גרם להרבה אנשים להתחיל לפקפק במשה; אולי הם בזבזו את הזמן שלהם, את המאמצים שלהם, ואת הכסף שלהם. ולכן נאמר שכמה אנשים התחילו להעלות ספקות. אבל אם הבורא ידע כמה זמן יידרש כדי לאסוף את החומרים ולבנות את המשכן, ורצה שהמשכן יוקם ביום הראשון של חודש ניסן, מדוע ליצור תרחיש שבו הכל מוכן שלושה חודשים, ואז יש פער של שלושה חודשים עד שהמשכן יוקם בפועל? מדוע להתחיל לבנות ששה חודשים לפני ההקמה, ולתת לכולם זמן להעלות ספקות, שאלות, ולעורר כל מיני בעיות למשה ולבני ישראל?
אנו לומדים מזה הבנה חשובה מאוד, משהו שכולנו כבר בוודאי שמענו, אבל הוא נמצא בבסיס של כמעט כל חושך שהגיע אי פעם לעולם הזה, וביסוד כמעט כל נפילה שנפלנו. הנפילה הראשונה, הפעם הראשונה שהחושך ירד לעולם הזה, התרחשה עם חטא אדם הראשון, החטא של עץ הדעת טוב ורע, שבו הבורא בא אל אדם ואמר: "אתה יכול לאכול מכל עצי גן העדן חוץ מאחד – עץ הדעת טוב ורע." אבל המקובלים אומרים שהבורא לא התכוון לומר אל תאכל ממנו לעולם, אלא שהוא חייב לחכות ולאכול ממנו בשבת; אדם היה צריך רק לחכות עוד יום אחד עד שבת ואז הוא יכול היה לאכול ממנו.
הארי מסביר שהזוהר אומר שאדם לא יכול היה לחכות, ולכן הוא טעם מעץ הדעת טוב ורע ביום השישי. אם הוא היה מחכה עוד יום אחד עד שבת, לא רק שלא היה מביא מוות וחושך גדול לעולם הזה – כפי שעשה – אלא היה גם מסוגל לגלות לעולם הזה אור מושלם וחיי נצח. אבל הוא לא חיכה, ולכן הזרע לנפילה הראשונה, הזרע של הרמה הראשונה של השליליות בעולם הזה, בא מחוסר סבלנות. והמקובלים מלמדים שכל נפילה נוספת, כל גילוי נוסף של חושך בעולם הזה, יבוא תמיד בגלל שהאנשים לא מוכנים לחכות. זה גם מה שהתרחש בנפילה של חטא העגל, כאשר בני ישראל לא יכולים היו לחכות עד שמשה ירד מההר אחרי שעברו לדעתם 40 יום. הם לא היו מוכנים לחכות.
אם כן, מה הלימוד כאן? סבלנות. אל תצפו שהאור יבוא בשנייה שאתם מחכים לו. אל תצפו שההתגלות, הברכות, יבואו ברגע שאתם מצפים להן, או אפילו רגע לאחר מכן. חכו. אנו חייבים להבין שחוסר סבלנות הוא שורש כל טעות גדולה שעשינו אי פעם, וכל נפילה גדולה שהייתה אי פעם בעולם הזה. חטא אדם הראשון התרחש לא מפני שעשה דברים לא נכונים, אלא מפני שהוא לא חיכה לעשות אותם בזמן הנכון. נפילת חטא העגל התרחשה לא מפני שהם עשו משהו נורא כל כך, אלא מפני שלא הייתה להם סבלנות לחכות.
ניכנס קצת יותר עמוק כדי להבין בדיוק מה זה אומר במונחים רוחניים. כל פעם כשאנו נופלים, זה מפני שאנו מצפים למשהו. אנו חושבים: "כן, עשיתי את זה. האור צריך לבוא לכאן. למה זה לא קורה תכף ומיד?" אבל האור, האור האמיתי, לעולם לא יבוא כאשר אנו מצפים לו. ולפעמים, בגלל שאנו חסרי סבלנות, אנו מושכים למטה הרבה פחות אור מאשר אנו אמורים למשוך.
שאלנו, מדוע יצר הבורא את התסבוכת הזו? המטרה הייתה ללמד את בני ישראל לימוד, ולימוד שיישאר לנצח. המשכן נועד להיות האופן שבו ירד אור גדול לעולם הזה… ואור גדול יכול לרדת לעולם הזה רק על ידי אנשים שמוכנים לחכות.
אם כן השאלה היא, האם יש לכם ודאות באור הבורא כאשר הוא לא מופיע לפי לוח הזמנים שלכם? האם יש לכם סבלנות לחכות לאור הבורא? או שאתם רוצים אותו עכשיו?