סוד המגן הרוחני העליון שלך
הפרשה הזו נקראת "ויחי", והיא מתייחסת במיוחד ל-17 השנים שבהן חי יעקב במצרים. הפרשה מספרת על האופן שבו מתכונן יעקב לעזיבת העולם הזה. הוא יודע שאינו אמור להישאר בעולם הזה עוד הרבה זמן, ונאמר שהוא אומר לבניו, "הֵאָסְפו וְאַגִּידָה לָכֶם אֶת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְאַחֲרִית הַיָּמִים" [בראשית, פרק מט’, פסוק א’]. אם נקרא את הפסוק כפשוטו, פירושו שיעקב אומר לבניו, ולנו, מהו התהליך שכל אחד מאתנו צריך לעבור – ושהעולם צריך לעבור – כדי להגיע למה שנקרא "גמר התיקון".
אבל הזוהר אומר שהמלים הללו, "אחרית הימים", למעשה מכילות בתוכן סוד שנמצא בנו כל חיינו; סוד שחשוב להבין. בפרשת "כי תשא" מדבר הזוהר על הסוד הזה ומשתמש לשם כך במשל על מלך ובנו הנסיך, הממשיך ליפול פעם אחר פעם. וכמובן, אנו הנסיך הזה, אותו אדם שממשיך ליפול כל הזמן. הזוהר אומר, מה קורה כאשר אדם ממשיך ליפול, ממשיך לפעול בדרכים אנוכיות? המלך, או הבורא, מרחיקים אותו מהמלך, מהקרבה ומהחיבור לאור הבורא. אבל הוא אינו שולח אותו לדרכו לבד. הוא שולח את האם, את המלכה, יחד עם הבן. ומכאן ואילך, האם והבן, המלכה והנסיך, יסבלו יחד כל קושי ומכשול, כל כאב שיגרם מהמעשים של הנסיך.
הזוהר מלמד אותנו שכאשר מופיע צירוף המלים "אחרית הימים", הוא מתייחס לא רק לזמן היסטורי, אלא חשוב מזה, לסוד השכינה. האימא שלנו, המגן הרוחני העליון שלנו, הקרויה שכינה, הנשלחת הרחק יחד אתנו, בגלל המעשים השליליים שלנו.
חשוב להבין כיצד התהליך הזה עובד, וכיצד מאורגנת השיטה הזו. אנו יודעים את חוק הסיבה והתוצאה, וכל אחת ואחד מאתנו, באמצעות מעשינו האנוכיים והשליליות מהגלגול הזה וגלגולים קודמים, מושכים על עצמנו כל מיני סוגים של ניתוקים וחושך שחייבים להתממש בחיינו. אבל האמת היא שלא כל החושך, השליליות או הניתוקים שעוררנו מתגלים באמת בחיינו. לכל אחת ואחד מאתנו יש היבט של שכינה, או של אימא עליונה, שמקיפה אותנו תמיד ודואגת לכך שלא משנה מה עשינו, לא משנה איזה חושך או שליליות עוררנו, לעולם לא נקבל בחיינו יותר ממה שאנחנו יכולים להתמודד עמו, ולפעמים אפילו פחות מזה. לכן, הסוד שיעקב מגלה לבניו הוא שהמגן העליון שלנו, השכינה שלנו, מונעת מכל כמות של שליליות שאנו לא יכולים להתמודד אתה מלהיכנס אל חיינו.
זה טוב ורע. החדשות הטובות הן שהשכינה שלנו לעולם לא תאפשר לשליליות שאנחנו לא יכולים להתמודד אתה להיכנס אל חיינו. אבל אלה הן גם חדשות רעות כי מכיוון שלעולם לא נחווה בשלמות את השליליות שעוררנו, אין לנו לעתים קרובות רצון ומניע חזקים מספיק כדי לשנות אותה.
לכן, מה עלינו לעשות? קודם כל, להבין את הרעיון שיעקב מגלה לנו השבת הזו, את המושג שנקרא "אחרית הימים", שהוא סוד השכינה האישית שלנו. משמעות הדבר היא שבכל מקום אליו אנו הולכים, וכל חוויה שאנו חווים, במיוחד השליליות, אנו חווים אולי 10% ממנה, והשכינה חווה את שאר 90 האחוזים. השכינה מונעת מכל השליליות שלנו להתגלות בחיינו. אבל השליליות הזו, הכאב הזה, חייב ללכת לאן שהוא. לאן הוא הולך? המגנה העליונה שלנו לוקחת את הכאב הזה וחווה אותו עד הזמן שבו אנו עושים את עבודת השינוי והטיהור שלנו, ומסירים אותו לגמרי. לכן חשוב שנעלה את המודעות שלנו להבנה אמיתית עד כמה גדול הכאב שחווה השכינה, המגנה העליונה שלנו.
כשאנו יושבים בנוחות, מרגישים שהכל בסדר, השכינה שלנו, המגנה האישית שלנו, חווה את כאב המעשים שלנו. והיא חווה אותו בגלל השליליות האישית והקולקטיבית שלנו והמעשים האנוכיים שלנו. אל תלכו שולל אחרי תחושות הנוחות או ההרגשה הטובה שלכם, מפני שהסיבה היחידה שאינכם חווים את כל תוצאות מעשיכם היא אחרית הימים; האימא העליונה שלנו המקיפה אותנו ואינה מרשה לשום חושך להתגלות בכל עוצמתו בחיינו. וחשוב מאוד, חיוני , שהאמת הזו, המציאות הזו, לא תמנע אותנו מלעשות שינוי, להיטהר, ולגדול כפי שאנו חייבים לעשות.
אחד הלימודים החשובים ביותר שיעקב נותן לנו לפני שהוא עוזב את העולם הזה הוא, "דעו שאתם לעולם לא לבד. דעו שיש סביבכם מעטה הגנה שנקרא שכינה." ואכן, כולנו חייבים השבת הזו להתחיל לדעת זאת. לדעת שהסיבה היחידה שאנו לא מרגישים את התוצאות המלאות של השליליות שלנו היא מפני השכינה, האימא העליונה והמגנה העליונה שלנו, חווה אותן במקומנו. לדעת שהסיבה שאנו יכולים לשבת כאן בשקט ובנוח ולחוות כמות מסוימת של כאב אבל לא את מלוא הכאב והחושך שעוררנו, היא לא מפני שהכאב והחושך הזה אינם קיימים. אלא מפני שיש לנו האנרגיה הזו, הנקראת שכינה, שמוכנה לקחת על עצמה את הכאב, עד שנחליט שאנו רוצים להשתנות. עד שנחליט שאנו רוצים מספיק להשתנות, לסלק את השליליות והכאב מתוכנו.