כלים לתקשורת רוחנית: התרת נדרים, סימני החג ותקיעות השופר
התרת נדרים
כאשר אנו מבטיחים משהו או מתחייבים למשהו, אנו יוצרים כלי או מרחב. הפעולות שלנו נועדו למלא את החלל הזה באור. כאשר אנו לא מצליחים למלא אחר ההתחייבות, מרחב זה נותר ריק. אנרגיה שלילית אז יכולה למלא את החלל הזה. אמירת התרת הנדרים יכולה למגר את החושך והשליליות הכלולים בחללים הריקים של חיינו, כך שהם לא יוכלו לגרום לנו נזק בשנה הבאה.
אנו נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה מול שלושה “מתירים” גברים.
שִׁמְעוּ נָא רַבּותֵינוּ. כָּל נֶדֶר. או שְׁבוּעָה. או אִסּוּר. או קוּנָם. או חֵרֶם. שֶׁנָּדַרְנוּ או שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּהָקִיץ או בַּחֲלום, או שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּשֵׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים. וּבְשֵׁם הוי”ה בָּרוּךְ הוּא. וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון. וְכָל שׁוּם אִסּוּר. וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה. שֶׁאָסַרְנוּ עָלֵינוּ או עַל אֲחֵרִים. בְּכָל לָשׁון שֶׁל אִסּוּר. בֵּין בִּלְשׁון אִסּוּר. או חֵרֶם או קוּנָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה. אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ. בֵּין בִּלְשׁון שְׁבוּעָה. בֵּין בִּלְשׁון נְזִירוּת. בֵּין בְּכָל לָשׁון. וְגַם הַנַּעֲשָׂה בִּתְקִיעַת כַּף. בֵּין כָּל נֶדֶר. וּבֵין כָּל נְדָבָה. וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁהִנְהַגְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְכָל מוצָא שְׂפָתֵינוּ שֶׁיָּצָא מִפִּינוּ. או שֶׁנָּדַרְנוּ וְגָמַרְנוּ בְּלִבֵּנוּ לַעֲשׂות אֵיזו מִצְוָה מֵהַמִּצְות. או אֵיזו הַנְהָגָה טובָה. או אֵיזֶה דָבָר טוב שֶׁנָּהַגְנוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלא הִתְנֵינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה בְּלִי נֶדֶר. הֵן דָּבָר שֶׁעָשִׂינוּ. הֵן עַל עַצְמֵנוּ הֵן עַל אֲחֵרִים. הֵן אותָם הַיְדוּעִים לָנוּ. הֵן אותָם שֶׁכְּבָר נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ. בְּכֻלְּהון אִתְחָרַטְנָא בְּהון מֵעִקָּרָא. וְשׁואֲלִים וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם. כִּי יָרֵאנוּ פֶּן נִכָּשֵׁל וְנִלָּכֵד, חַס וְשָׁלום, בַּעֲון נְדָרִים וּשְׁבוּעות. וּנְזִירוּת. וַחֲרָמות. וְאִסּוּרִין. וְקוּנָמות. וְהַסְכָּמות. וְאֵין אֲנַחְנוּ תּוהִים, חַס וְשָׁלום, עַל קִיּוּם הַמַּעֲשִׂים הַטּובִים הָהֵם שֶׁעָשִׂינוּ. רַק אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁון נֶדֶר. או שְׁבוּעָה. או נְזִירוּת. או אִסּוּר. או חֶרֶם. או קוּנָם. או הַסְכָּמָה. או קַבָּלָה בַּלֵּב. וּמִתְחָרְטִים אֲנַחְנוּ עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְנוּ הִנְנוּ עושִׂים דָּבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְחֶרֶם וְאִסּוּר וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְלָכֵן אֲנַחְנוּ שׁואֲלִים הַתָּרָה בְּכֻלְּהון. וַאֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל כָּל הַנִּזְכָּר. בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִׂים מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בַּמָּמון. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בַּגּוּף. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה. בְּכֻלְּהון אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל לְשׁון נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֶרֶם וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרט הַנֶּדֶר. אַךְ דְּעוּ נָא רַבּותֵינוּ כִּי אֵי אֶפְשָׁר לָנוּ לְפָרְטָם כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים הַתָּרָה עַל אותָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אותָם. עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִינוּ פּורְטִים אותָם:
והמתירים משיבים להם בלשון זה, וחוזרים שלוש פעמים:
כֻּלָּם מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. אֵין כָּאן לא נְדָרִים. וְלא שְׁבוּעות. וְלא קַבָּלות. וְלא הַסְכָּמות. וְלא מִנְהָגִים. וְלא נְזִירוּת. וְלא חֲרָמִים. וְלא אִסּוּרִים. וְלא קוּנָמות אֲבָל יֵשׁ כָּאן מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. (הֻתְּרוּ מֵעִקָּרָן) כְּשֵׁם שֶׁהִסְכִּימוּ וְהִתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כָּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מָעְלָה. וְסָר עֲונְכֶם וְחַטָּאתְכֶם תְּכֻפָּר:
ואחר כך יאמרו השואלים מודעה זו:
הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוסְרִים מודָעָא לִפְנֵיכֶם רַבּותֵינוּ. וַאֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים מִכָּאן וּלְהַבָּא מַה שֶּׁנְּקַבֵּל עָלֵינוּ. כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירוּת וְאִסּוּרִין וְקוּנָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בַּלֵּב. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום. חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה. וּבְאִם שֶׁנִּשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָא הַזּאת. וְנִדּור מֵהַיּום עוד. מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עֲלֵיהֶם מֵעִקָּרָא. וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְלָא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל וְעִקָּר. בְּכֻלְּהון אִתְחָרַטְנָא בְּהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
והמתירים אומרים: קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּודָעָה:
סימני החג
המקובלים מלמדים שבליל ראש השנה אדם צריך לאכול מאכלים מסוימים, מכיוון שזה סימן (שמשמעותו פשוטו כמשמעו “סמל” או “אות”) לשנה הקרובה. על פי הקבלה, סימן הוא יצירת מציאות, ולא רק סמל מסורתי. כל מזון מכיל הן את “האות” הנכון (ברמת הזרע שלו) של כל פעולה או מחשבה חיובית שנעשה, וגם את ההגנה הנחוצה כדי להימנע מפעולות או מחשבות שליליות בשנה הקרובה.
1. רִמּוֹן
הרימון מכיל 613 זרעים, המספר המדויק של מצוות התורה. התקשורת שלנו לרימון מפעילה שלמות רוחנית. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן.
2. רֹאשׁ כֶּבֶשׂ
ראש כבש מסמל את הרמה הרוחנית הגבוהה ביותר – ספירת כתר, כך העזרה והמילוי הרוחניים שלנו בראש השנה נמשכים ישירות ממקור האור העליון.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְתִּזְכּוֹר לָנוּ (עָקִדָּתוֹ וְ) אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בֶּן אַבְרָהָם אֲבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
3. תָּמָר
שורש המילה תמר מכיל את המילה תם, כלומר הסתיים. אחת מהמטרות שלנו בראש השנה היא לוודא שכל אויבינו תמו והוצאנו אותם מחיינו – לשנה הקרובה, למרות זאת לפי הקבלה, אנחנו האובים של עצמנו. האגו והרצון לקבל לעצמו שלנו, הם האויב הגדול ביותר שלנו. כל אויב חיצוני או אנשים ששונאים ומביאים חושך לחיי היום יום שלנו הם רק בבואה של השליליות שנמצאת בתוך נשמתנו. ברכה זו עוזרת לנו למגר ולחסל את הרצון לקבל לעצמו שלנו, ולמשוך אנשים טובי לב לתוך חיינו.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִתַּמּוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְּשֵׁי רָעָתֶיךָ. יִתָּמוּ חַטָאִים מִן הַאַרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְהַאַבַדְתָּ כָּל צוֹרְרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עֲבְדֶךָ.
4. סִלְקָּא – סֶלֶק
למילה סֶלֶק אותה משמעות כמו למילה לְסלֵק, לכן ברכה מסוימת זו עוזרת לנו לסלק אויבים ואנשים שליליים מקירבנו, בכך שהיא מקנה לנו בכח רוחני להוציא מהשורש ולהתגבר על הרצון לקבל לעצמו שלנו, כשם שאנחנו מסירים את התכונות השליליות שלנו, אויבים שליליים גם כן יוצאים בהדרגה מתוך חיינו.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִסְתַּלְקוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְּשֵׁי רָעָתֶךָ. סוּרוּ מִמֶּנִי כָּל פֹּעָלֵי אָוֶן כִּי שָׁמָע יְהֹוָה קוֹל בִּכְיֵנוּ: סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָׁם טָמֵא אַל תִּיגָעוּ צְאוּ מִתּוֹכָה הִבָּרוּ נוֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהֹוָה.
5. קְרָא – דְּלָעָת
המילה הארמית לדלעת היא קרא, שיש לנו אותו צליל כמו למילה לקרוע. בהתאם לכך, המקובלים אומרים שברכה זו עוזרת לנו לקרוע את פסק הדין לפיו נמצאנו אשמים בבית המשפט הקוסמי. אם ליבנו מלא בתשובה, מלים אלו יכולות לעזור לנו לשנות את גזר הדין ולהביא לזיכוי.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּקְרָע רוֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ וְיִקָרְאוּ לְפָנֶיךָ זָכִיוֹתֵינוּ.
6. רוּבְיָא – גֶּזֶר
ברכה זו היא שיהיו לנו הרבה זכויות. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּרְבּוּ זָכִיוֹתֵינוּ וּתְלַבְּבֵנוּ.
7. תַּפּוּחַ וּדְבַשׁ
הברכה הידועה מכל הברכות – שתהיה השנה הבאה טובה ומתוקה מתחילתה ועד סופה.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה מֵרֵאשִׁית הַשָׁנָה וְעָד אַחְרִית הַֹשָׁנָה.
8. כַּרְתִי – פְרָסָה
שוב, באמצעות הברכה אנחנו יכולים להתגבר על האויבים שלנו, ולסלקם לנצח.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִכָּרְתוּ אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ. תָּרוּם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אוֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ.
תקיעות השופר
מטרת השופר היא לעורר אנרגייה של רחמים ועל ידי כך לבלבל את היריב. השופר עשוי מקרן של אייל, טלה, שמייצג את המזל בעל הרצון לקבל הגדול ביותר, על מנת שנוכל לעורר מודעות של נתינה לכל השנה. במהלך ימי החג, תוקעים בשופר 101 תקיעות. ממש כמו במלחמה, יש חלוקה לכוחות ומשימות כדי לסלק את כל החושך שצברנו במשך השנה. 101 הוא הערך המיספרי של המלאך מיכאל, שתפקידו לעורר רחמים והגנה על ישראל.