בכתבי הארי יש לימוד מדהים המתמקד בפרשת השבוע הזה. לאברהם היו שני אחים, חרן ונחור, ובפרשת השבוע הזה חרן מת. הארי אומר לנו שחרן התגלגל באהרן, אחיו של משה, ענק רוחני אדיר; בשם "אהרן" נמצא השם חרן, בתוספת האות אלף שמייצגת גדילה או החדרה של אור הבורא.
בתקופתו של אברהם כולם חשבו שיש הרבה כוחות שונים בעולם ועליכם לסגוד להרבה אלילים כדי שיעזרו לכם בדברים שונים. אבל אברהם התחיל להבין שיש כוח מיוחד מאחורי העולם הזה, ובו אתם צריכים למקד את האנרגיות שלכם – להתחבר אליו ולהתאחד אתו במקום לעבוד את האלילים השונים האלה.
עם זאת, תרח, אביו, היה עובד אלילים גדול וגם סחר בהם. הוא מכר אלילים לאנשים רבים; זו הייתה פרנסתו. כאשר ראה שבנו מתחיל ללכת לא רק נגדו, אלא גם נגד העסק שלו ונגד העולם, הלך לנמרוד שהיה המנהיג אותו זמן, ואמר לו לעשות משהו בקשר לבן שלו. נמרוד אמר: "בסדר, תן לי להרוג אותו" וזרק את אברהם לאש. כפי שאנו יודעים, התרחש נס ואברהם ניצל מהאש… והתחיל לשנות את העולם. אבל מה קרה לאחיו חרן במהלך כל ההשתלשלות הזו? כאשר האב אמר לנמרוד: "הרוג את הבן שלי", חרן היה שם.
רש"י אומר במדרש שחרן היה מאותם האנשים שאינם רוצים להיות מעורבים יותר מדי, לא רוצים לנקוט עמדה; במיוחד כאשר זה יכול להוביל למוות או לבעיות. רש"י מדגיש שהוא "יושב", והמשמעות היא שהוא לא רוצה לנקוט עמדה. חרן מחליט שאם אברהם איכשהו ינצל בדרך נס, פירוש הדבר שהוא אומר את האמת, ואז חרן ילך בדרכו, אבל אם נמרוד יצליח להרוג את אברהם, משמעות הדבר היא שדרכו היא הנכונה, ואז חרן ילך עם נמרוד. חרן מבהיר לחלוטין שאינו מצדד באף אחד מהצדדים; הוא חושב שאברהם צודק, אבל אינו מוכן להקריב את חייו או אפילו לשים את עצמו במרכז כל הדרמה הזו. לכן, כאשר התרחש הנס ואברהם ניצל, חרן אמר: "בסדר, אני בצד של אברהם". ואז השליך אותו אביו תרח לאש, והוא מת.
מדוע הוא מת? מדובר כאן על האחריות לנקוט עמדה; לא לקום ולהביע דעה רק כאשר הדברים נראים קלים. אברהם ניצל לא רק מפני שנקט עמדה, מפני שגם חרן נקט עמדה, אלא מפני שהוא נקט עמדה מיד, הוא קם ואמר את דברו כאשר לא היה לו שום מושג מה תהיינה התוצאות – מוות או חיים. חרן נקט עמדה כאשר הדברים, כך חשב, היו קצת יותר קלים, כאשר אברהם כבר הוכיח את צדקת דרכו. אבל מפני שחרן חיכה שהדברים יהיו קצת יותר קלים, הוא החמיץ את ההזדמנות לתקן את עצמו באותו גלגול.
ההבנה כאן היא שאם אינכם קמים להגנת צדקת דרככם בזמן, ייתכן שתצטרכו לחזור בגלגול הבא כדי לקום ולהגן על צדקת דרככם. בשער הגלגולים, הקדמה ל"ג, מדבר הארי על הגלגולים של אהרון, של חרן, ועל הצעד הבא שלו כאהרן. עכשיו אהרן כבר מגולגל, וברור שהוא צדיק מדהים, אבל למען האמת, הוא בא לעולם הזה לתקן רק דבר אחד: לנקוט עמדה. אהרן הקדיש 24 שעות ביממה לנתינה, לעזרה, ולהשכנת שלום, אבל כל העבודה הגדולה שלו לא הייתה באמת מה שהנשמה שלו באה לעולם הזה לתקן; היה רק רגע אחד בחייו שלמענו הוא בא לעולם הזה, וזה היה כאשר בני ישראל רצו לעשות את עגל הזהב. הם באו אליו ואמרו: "מה אתה אומר? האם אתה בעדנו או נגדנו?"
זו בדיוק אותה שאלה שנמרוד שאל את חרן. אנו יודעים שבזמנו של אברהם, חרן ענה: "אני עם אברהם", אבל זה היה קצת מאוחר מדי, כאשר זה כבר היה קל יותר, ולכן הוא התגלגל באהרן. ומה התרחש כאשר המבחן בא שוב? הוא לא יכול היה לנקוט עמדה, הוא פחד. הוא חזר על אותה טעות; הוא לא התכוון לעשות עגל מזהב, אבל הוא גם לא התכוון לנקוט עמדה עד שיעבור עוד קצת זמן. ולכן, אהרן לא עשה את התיקון שלו. כמובן שהגיע לגבהים גדולים, אבל לא הצליח לתקן את חרן. והארי ממשיך ואומר דבר מדהים; הוא אומר שאהרן היה אמור להרוג את עצמו באותו רגע. התיקון של אהרן היה לקום ולנקוט עמדה באותו רגע של עגל הזהב וליהרג.
אבל מדוע התחיל אהרן לחשוב באותו רגע על כל הסיבות מדוע אינו צריך לוותר על חייו? מפני שזו הסיבה לכך שהוא בעולם הזה. וזו האמת לגבי כולנו: בכל זמן נתון יש לנו סיבות ותירוצים לא להיות במצבים לא נוחים, לא לנקוט עמדה. אנו חייבים להפסיק זאת ולחשוב שנקיטת עמדה היא הסיבה היחידה לכך שבאנו לעולם הזה. הדבר האחרון בעולם שאנו רוצים לעשות, הדבר שהכי קשה לנו לעשות, הוא בפירוש הדבר היחיד שבאנו לכאן לעשות.
כל אחד מאתנו הוא מיוחד וייחודי, וכל אחד בא לכאן כדי לתקן משהו מיוחד וייחודי. גם הדברים הטובים וגם הדברים המאוד לא נוחים הם שעושים אותנו מיוחדים, והם הסיבה לכך שאנו בעולם הזה. הארי אומר שכל אדם חייב לדעת את שורש נשמתו. איך שורש נשמתך מתגלה לך? כאשר אתם מגיעים להבנה הזו וממשיכים להחדיר למוחכם שהדברים הכי פחות נוחים, הנוראיים ביותר שמתרחשים בחייכם עכשיו, כולם חלק מהתהליך שנועד לגרום לכם לגלות את הייחודיות שלכם. חיים מתוך מודעות כזו לא מסלקים בהכרח את הקושי שבנקיטת עמדה או בחוסר הנוחות, אבל הם מביאים שמחה.
יש באמת כל כך הרבה מה לומר על העניין הזה, אבל הלימוד שאנו רוצים לקחת עמנו הוא להתחיל להתבונן בחיינו בדרך זו. שורש נשמתנו חייב להתחיל להבין את הייחודיות שלנו וכיצד הכל – הדברים האיומים, הדברים הטובים, הדברים הלא נוחים – כולם מושלמים לצורך התפתחות האור המיוחד שלנו. כאשר תתחילו לדעת את הדברים באופן הזה, הבורא יתחיל להתגלות אליכם.
וכאשר הבורא יתחיל להתגלות אליכם, תבינו, ותהיו מלאי שמחה בזכות הזמנים האיומים והזמנים הלא נוחים.