מאת: קרן ברג
כולנו שמענו את המשפט הידוע: “גאווה באה לפני הנפילה“. לפעמים, בחיים, אנו יכולים למצוא את עצמנו הולכים קדימה בביטחון מוחלט. אנו תופסים את העולם “בקרניו” ומרגישים ששום דבר לא יכול לעצור אותנו. אנו מרגישים בלתי מנוצחים ומסוגלים לכל. אנו עלולים לחשוב שהברכות שלנו הן מעשי ידינו ולהרגיש גאווה על שיצרנו חיים נפלאים לעצמנו ולבני משפחתנו. התרחיש הזה יכול להימשך שנים רבות, ואנו אפילו יכולים לשכוח שיש כוח אלוהי בברכות שלנו. אנו עשויים לשכוח את חלקו של הבורא בחיינו. מפתה מאוד להרגיש שאנו בלבד אחראיים למזל הטוב שלנו. אחרי ככלות הכל, האם לא המוחות שלנו חשבו על הרעיון והאם לא הידיים שלנו הן שהוציאו אותו לפועל? כמה קל לשכוח מי נתן לנו את השכל לחשוב, ואת הידיים שבהן אנו יוצרים דברים בשיתוף עם הבורא. למען האמת, הבורא מעורב בכל מה שאנו עושים, ולפעמים רק כשאנו שוכחים זאת אנו יכולים לראות לכמה עזרה אנו זקוקים. אנו יכולים לגלות במהרה שהמוח שלנו אינו מבריק מספיק כדי לפתור בעצמנו כל בעיה, ושהידיים שלנו אינן חזקות מספיק כדי להתמודד עם כל אתגר. מכיוון שבלי האנרגיה של הבורא, אנחנו שווים כקליפת השום. מוזיקאי מפורסם אמר פעם, “הסוד לכתיבת שיר הוא לצאת מתוך עצמנו כדי שהבורא יוכל לעשות את העבודה.” אם נפלנו ואנו מגלים שאנו זקוקים לעזרה, מה נעשה? איך נחזור לדרך הישר שפעם הלכנו בה? השבוע, היקום, בחכמתו ובחמלתו הגדולה, יודע בדיוק למה אנו זקוקים. ניתנת לנו הדרך לחזור אל האור ולהתחבר מחדש אל המקור שמבטיח מילוי והצלחה מתמידים ובלתי פוסקים. השבוע, היקום שולח לנו נחמה עמוקה ורחמים גדולים שאנו זקוקים להם כדי להתרומם ולהתחיל מחדש. הלבבות והעיניים שלנו נפקחים לראות את האמת שהיא- למעשה מעולם לא איבדנו את הקשר עם הבורא, הוא תמיד היה שם, רק מחכה שנתחבר אליו שוב מחדש. אנו יכולים להתקרב, שוב, אל הקדושה. אנו מבקשים את העזרה שאנו זקוקים לה כדי לאסוף את עצמנו, להקים את עצמנו ולהמשיך קדימה. השבוע אנו חוזרים אל התמיכה, האור, וחשוב מזה, אל האהבה של הבורא.
“הגאווה באה לפני הנפילה.”
העזרה ניתנת לנו השבוע הזה באמצעות פרשת התורה הנקראת “וָאֶתְחַנַּן”. ובעברית פשוטה, “אני אתחנן”. המלים הללו מתייחסות לכך שמשה התחנן לבורא, למען עצמו ולמען בני ישראל, כדי שיעזור לו ולהם להמשיך במסעם. המתנה שלנו, השבוע הזה, היא ההזדמנות הנדירה להתחבר אל האור באמצעות פעולותיו של משה. דיבור אל הבורא הוא כלי רב עוצמה שעוזר לנו לבסס מחדש את הקשר שלנו עם כוח האור. אנחנו לא לבד במסע. אנו יכולים וחייבים לבקש עזרה במהלך הדרך. לא רק בזמנים של מצוקה, אלא בכל יום ויום, לקשור קשר אמיץ עם הכוח שיודע מה הטוב ביותר עבורנו ולאן פנינו מועדות. הפרשה הזו נקראת תמיד לאחר התקופה החזקה ביותר ובעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לשליליות שיש בחודש אריה. השבוע שבו נקראת הפרשה הזו נקרא שבוע של נחמה, והשבת עצמה נקראת “שבת נחמו”. בזכות משה והחיבור שלו עם האור, גם אנו יכולים להתחבר מחדש אל מקור האור ולהתגבר על כל מכשול, לסלק את האשליה שאין אנו מסוגלים לקום מחדש. משה מעודד את בני ישראל, ואותנו, לשמור על האיחוד והקשר עם הבורא. הוא מזכיר להם ולנו את האהבה שהבורא רוחש לנו, ונותן לנו, כהוכחה לכך, את יציאת מצרים ונסים אחרים שעשה לנו הבורא. גם אנו יכולים למצוא נחמה גדולה כשאנו נזכרים עד כמה הבורא אוהב אותנו, ולכן שולח לנו מצבים שנועדו במיוחד לטובתנו ולצמיחתנו.
קל למצוא את עצמנו במקום שבו אנו חושבים שרק אנו יודעים מה טוב עבורנו. אנו יכולים ליפול למקום שבו הדאגה היחידה שלנו היא הרצונות והצרכים שלנו בלבד. ואז אנו אפילו יכולים להתחיל לרחוש שנאה לאנשים שלא תומכים באג’נדה האישית שלנו. אנו יכולים למצוא את עצמנו חושבים בטעות שאנו אדוני היקום. אבל היקום הוא מורה חכם. תמיד מגיע הזמן שבו אנו חייבים להודות בחוסר רצון שאין אנו יכולים לפתור את בעיותינו בעצמנו בלבד. אנו מתחילים לראות שאנו זקוקים לעזרה מאחרים, וחשוב מזה, לעזרת הבורא. אנו מבינים שאנו קשורים קשר בל יינתק אל כוח עליון ותלויים בו. אם בחרנו בעבר להתרחק מן הבורא, השבוע הזה יש לנו הזדמנות לבחור להתקרב אליו ולהתבר מחדש אל מקור כל הברכות. נוצרנו מתוך אהבה, והאהבה הזו לעולם אינה גוועת. אם אנו מוכנים לאמץ אותה אל לבנו, היא נמצאת שם תמיד כדי להרים אותנו, לחבק אותנו בזרועותיה, ולשלוח אותנו שוב אל הדרך הנכונה. הדרך שבה שוכנים נסים, ברכות ושמחה.
“הסוד לכתיבת שיר היא לצאת מן הדרך שלנו כדי שהבורא יוכל לעשות את העבודה.”
השבוע, במדיטציות שלכם, חפשו דרך להתחבר מחדש אל הקדושה. שבו בחדר שקט והדליקו נר. עצמו את עיניכם ונשמו כמה נשימות עמוקות ואיטיות. מקדו אט אט את תשומת לבכם במרכז החזה שלכם. הרגישו את צ’קרת הלב שלכם מתחילה להתעורר. הרגישו, ואפילו שמעו, את פעימות הלב שלכם. מה לבכם לוחש לכם? מה הוא מנסה לומר לכם? דברו בענווה עם הבורא. בקשו ממנו את היכולת להתחבר אליו שוב. בקשו את העזרה שאתם זקוקים לה ואת הכוח להמשיך בדרך ולהתמיד בה. היו מוכנים לחזור אל המקור הזה, מכיוון שבמקור הזה נמצאים המילוי והתשובות שאנחנו מחפשים. נוצרתם ממקור האהבה הזה והוא תמיד זמין עבורכם כדי להנחות אתכם בדרככם.
השבוע זכרו שאתם אף פעם לא לבד בעולם, ושהבורא תמיד שומע את קריאותיכם לעזרה.