הפרשה פותחת בפסוק: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך". בעולמנו יש חוקים ומשפטים.
תפקיד הבורא מסתיים בכך שהוא מנהל ומקיים את חוקי הסיבה והתוצאה, מבלי להתערב בפרטי האירועים עצמם המצויים באחריותנו הבלעדית.
האר"י מסביר כי מאחר ולאנשים יש נטייה לגלגל אחריות על זולתם, לא כתוב "תתנו לכם" אלא "תיתן לך" ללמד, שכל אדם חייב לקחת אחריות על מעשיו.
אני השופט והשוטר שלי (ורק שלי). ומי שלא יעשה כן, החברה כבר תעמיד עליו את החוק. "שעריך" מרמז בין היתר, על העיניים והאוזניים שהם השערים שלנו לסביבה.
"לא תיקח שוחד כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". האר"י מסביר, כי השטן מחלק לנו שוחד בדמות חיים טובים וחסאי דאגה, כדי שנחשוב שאנו בשליטה,
שההצלחה היא בזכותנו ושאין צורך בעבודה רוחנית ובתיקון. זו המודעות המעוורת עיני חכמים. על ידי הביקורת הרוחנית העצמית לא ניתן למסרים כוזבים לעבור בשערנו.
נראה ונשמע את האמת ונבצע את העבודה שלשמה באנו לעולם.
נצח – של נחמו.