הפרשה נקראת חיי שרה, אך למעשה יש בה מעט מאוד מחייה של שרה. הפרשה מתחיל לאחר ששרה כבר עזבה את העולם הפיזי.
מדוע אם כן אנחנו קוראים לפרשה חיי שרה?
אנחנו יודעים כי כל אות וכל סיפור בתורה, מצביע עבורינו על עומק ומודעות מיוחדת.
הסוד הגדול יותר נעוץ באיזכור גילה של שרה.
כתוב: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים…" מדוע אנחנו קוראים זאת כך, בהפרדה?
יש כמה וכמה סודות המגולמים רק בתוך משפט זה.
המקובלים מסבירים שבאותו תקופה, אנשים לא הזדקנו, שרה היתה יפיפיה בכל גיל.
לכן, הסוד הראשון הינו, ששרה למעשה היתה בת 100, אך יפה כבת 20 וטהורה כמו בת 7.
מדוע טהורה כבת שבע?
הקבלה מסבירה שעד גיל 6 לא חלים על הילד חובות של כוח התנגדות לרצון לקבל שלו.
אבל מגיל שבע ומעלה, היריב, שהוא הרצון לקבל האנוכי של כל אחד מאיתנו, מתחיל להדק את אחיזתו. לכן, מודגש, שלמרות האחיזה של הרצון האנוכי, שרה בגיל 7 היתה טהורה לחלוטין וכך המשיכה כל ימי חייה.
מסופר שאברהם בכה רק מעט כאשר שרה עזבה את העולם. אברהם היה צדיק וידע שהאבדן של שרה, שהיתה אהבתו האמתית, הזיווג הקוסמי שלו, הוא לא רק אבדן של אישה מבעלה, אלא אובדן לאומה שלמה.
לפי הקבלה מוות אינו דבר סופי, אלא סגירה של דלת אחת ופתיחה של דלת אחרת.
שרה, עשתה את עבודה הרוחנית בכל יום ויום ובכל שעה ושעה. היא ואברהם חיברו עוד ועוד אנשים למציאות האור, למציאות השמחה, האהבה והחמלה. האור שיצרה שרה בחייה השפיע על אומה שלמה. זה מלמד אותנו שכאשר אנחנו חיים את חיינו, אלינו לחשוב בכל רגע נתון שכל דבר שאנחנו עושים משפיע הלאה, על אנשים מסביבנו, על הארץ, על העולם. לכן, בזמן ששרה היתה בעולם, כמו בזמן שרבי שמעון בר יוחאי היה בעולם, אומה שלמה התחברה לאור של הבריאה כתוצאה מעבודתה של שרה.
שרה הכניסה חיות בכל יום ויום במשך 127 שנים. האור הזה נתן שליטה גם לדורות רבים אחר כך. שרה התגלגלה לאחר מכן באסתר המלכה. ובאמצעות 127 השנים ששרה גלתה אור שלטה אסתר המלכה ב-127 מדינות.
אנחנו רק יכולים לקוות ולרצות להתחבר לאותו כוח מדהים של שרה אמנו ואסתר המלכה דרך הפרשה העצמתית הזו, ובפעם הבאה שנקבל איזשהו "מכשול" בחיינו, נקבל את זה באהבה ונהפוך חושך לאור כפי שעשתה שרה אמנו! כך ורק כך נוכל להתחבר לניצחיות של "חיי שרה".