מאת: קרן ברג
רבים מכם שהם תלמידים של המרכז במשך זמן רב זוכרים בוודאי כיצד הדגיש הרב לעתים קרובות את חשיבות פרשת השבוע הזה. פרשת "פִּינְחָס" היא כלי ריפוי רב עוצמה שניתן לנו מאת הבורא והתגלה לנו על ידי המקובלים. פרשת "פִּינְחָס" באה תמיד בחודש תמוז, מזל סרטן, כדי לתת לנו תמיכה אנרגטית לה אנו זקוקים לא רק לאחר התפרצות של מחלה, אלא לפני שהמחלה מתגלה בגוף. כפי שהדגיש הרב, אנרגית הרפואה של פרשת פנחס מתקיפה כל מחלה רדומה שקיימת בתוכנו, ושבעת הימים הבאים, הקודמים לקריאת הפרשה עצמה, עוזרים לנו לבנות בסיס שבעזרתו נוכל לקבל במידה המרובה ביותר את אנרגית הרפואה הזו, דמוית קרן הלייזר. מכיוון שההזדמנות הרוחנית הזו באה רק פעם בשנה, הייתי רוצה לבקש משהו מן הקהילה העולמית שלנו: האם אנו יכולים להתכנס יחדיו במודעות מאוחדת השבוע הזה, ממוקדת מעומק לבנו, כדי שנוכל לשלוח את האנרגיה הזו החוצה אל כל האנושות?
יש כל כך הרבה לומר על פרשת "פִּינְחָס" ועל הקריאה שתתרחש במרכזי הקבלה בכל רחבי העולם בשבת בבוקר. נאמר שמה שהפך את "פִּינְחָס" למנהיג, מה שעשה אותו מיוחד כל כך, הוא שניתנה לו מתנת השלום. נאמר שמחלה מתחילה בלב. תארו לעצמכם. אם זה נכון, ואני מאמינה שכן, כמה מחלות היו מתבטלות אם היינו יכולים לרפא את לבנו? הזוהר, בפרשת פנחס, מעניק לנו סוד, שאומר שהרפואה המונעת הטובה ביותר היא השלום, השלום הפנימי.
אנו מאפשרים לכל כך הרבה דברים מרגיזים להיכנס אל לבנו באופן קבוע, מן הדברים הקטנים היומיומיים כמו מישהו שחתך את נתיב התנועה שלנו ועד לדברים הגדולים של החיים שלא תמיד מסתדרים בדיוק כפי שקיווינו ותכננו. אבל "פִּינְחָס" היה התגלמות השלום הפנימי. הוא לא התרגש. הוא לא נרתע. לא היה אכפת לו מה אחרים חושבים עליו, אומרים עליו, או עושים לו. הדבר היחיד שעניין אותו היה להתחבר אל אור הבורא. הרצון הזה העניק לו שלוות נפש, נתן לו את שלום הלב, ושלום בנשמה.
השבוע, בואו נוציא את הפחדים והדאגות שלנו אל מחוץ לדלת; מכיוון שהם אשליות שאינן משרתות אותנו. אם יש כאוס, בואו נישאר עדיין בתוך הוודאות שגם זה יעבור. בואו נמצא בתוך עצמנו את המקום שמאפשר לאחרים להיות מי שהם במקום שיהיו מה שאנו רוצים שהם יהיו. עם כל נשימה שניקח אל תוכנו נמלא את עצמנו באהבה ללא תנאי, וננשוף החוצה כל מחלה שאנו עשויים להרגיש כלפי אחרים, וחשוב מזה, כלפי עצמנו.