מאת: המרכז לקבלה
בקיץ שעבר נעשה מייקל פלפס לספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה, כשזכה בסה"כ ב-28 מדליות. רבות דובר על הגורמים לגדולתו של פלפס. יש התולים זאת בגנטיקה. אחרים מציינים את מבנה הגוף המיוחד שלו, שמקנה לו יתרון על מתחריו בתחום השחייה. כשאנו חושבים על אלה שהשיגו הצלחה יוצאת מן הכלל בחיים, אנו נוטים להתעלם מהמסירות שלהם ומייחסים את ההצלחה לדברים שאין לאף אחד שליטה עליהם. פלפס נולד אולי עם יתרון פיזי, אבל מנקודת ראות קבלית, אנו יכולים ללמוד הרבה משני דברים שללא ספק שחקו תפקיד מרכזי בהצלחתו: עבודה קשה והתמדה.
כשאנו מבטלים עבודה קשה והתמדה אנו מרגישים טוב יותר לגבי החסרונות שלנו. אנו יכולים להתבדח: "גם לי היו 28 מדליות אולימפיות, אם הייתי נולד עם גוף כמו של פלפס." למען האמת, נדרשת כמות עצומה של מאמץ כדי להשיג את הדברים שמעניקים לנו מילוי בחיים. אם הישגים גדולים היו באים בקלות, לא היה שום טעם לעבוד בשבילם. ואכן, העבודה עצמה היא שמעניקה לנו צמיחה אישית, מקצועית ורוחנית.
המקובלים מלמדים שבלי עבודה קשה, אנו מתוגמלים לעתים רחוקות; אנו חייבים להרוויח את הברכות שלנו. הדרך לשינוי מלאה באופן טבעי במהמורות וחתחתים,
עיכובים, כישלונות בלתי צפויים ומכשולים. לפעמים, אנו עלולים להרגיש שהמסע לוקח אותנו הרחק ממטרותינו; אנו יכולים להרגיש אבודים או כאילו שמאמצינו חסרי כל תועלת. כפי שאמר רב אשלג: "אלף אנשים מתחילים את המסע, אבל רק אחד משלים אותו." ה"אחד" הזה משקיע בוודאי התמדה ועבודה קשה.
כאשר הברכות באות בקלות, אנו מרפים ונכנסים לשאננות, וכתוצאה מכך, אנו רחוקים מאוד מהשקעת מירב מאמצינו. לעומת זאת, כאשר אנו חשים את סכנת הכישלון, אנו מקבלים לעתים קרובות מוטיבציה לעבוד קשה יותר. כאן שוכן התגמול האמיתי. המאמץ שאנו משקיעים הוא שמביא לנו ברכות בתמורה, אפילו אם ניפול בדרך. למעשה, כישלון פעם או פעמיים [או אפילו יותר!] נותן לנו סיפוק רב יותר כאשר אנו מגיעים לבסוף אל מטרתנו. בחיים, השמחה האמיתית באה לא מהתוצאה הסופית, אלא מהתהליך.
פסיכולוגית בשם אנג'לה דוקוורט', בדקה במשך שנים רבות את הסיבות מדוע אנשים מסוימים נכשלים ואנשים אחרים מצליחים. היא הגיעה למסקנה שלאנשים שהצליחו היה משהו שהיא קראה לו "חצץ". "חצץ הוא הרצון וההתמדה עבור מטרות לטווח ארוך מאוד," היא מסבירה. "חצץ הוא אומץ וכוח סבל. חצץ הוא לדבוק בעתיד שלך, יום אחר יום, לא רק במשך שבוע, לא רק במשך חודש, אלא במשך שנים, ולעבוד באמת קשה להפוך את העתיד הזה למציאות. חצץ הוא לחיות את החיים כמרתון, לא כריצה למרחקים קצרים."
לעבוד עבור דברים בעלי חשיבות זה קשה. גדילה יכולה להיות לא נוחה, ואם נוכל להימנע מחוסר נוחות, רוב הזמן נעשה זאת. אבל, מבחינה רוחנית, אינכם מקבלים שום דבר בחינם. המקובלים מלמדים שהעבודה שאנו אמורים לעשות בחיינו היא קשה, אבל הקושי הזה בדיוק הוא הדבר שמקנה לה את ערכה. כפי שמסביר מיכאל ברג: "המטרה שלנו בעולם הזה היא להשיג אחדות עם הבורא באמצעות עבודה רוחנית תוך שימוש בכלים שהקבלה מספקת לנו. אין קיצורי דרך, ואנו גם לא צריכים לרצות אותם. מילוי רוחני לא יכול להיות מתנה. אנו חייבים להרוויח אותו; אנו חייבים לעבוד בשבילו." החוויה – טובה או רעה – היא העבודה הרוחנית שלכם, היא הדרך שבה אנו משתנים, ובאמצעות החוויה הזו, הניסיון הזה, אנו מתחברים לבורא."
אנו יכולים, כמובן, להשיג הצלחה חומרית תוך כדי עשיית קיצורי דרך בתוך העבודה הקשה. אבל, כל אתגר שאנו פוגשים בחיינו הוא הזדמנות לגדול רוחנית ולחזק את החיבור שלנו לאור הבורא. הימנעו משימוש בדרך הקלה, השקיעו מאמץ, אפילו כאשר זה לא נוח או דורש עבודה רבה. בסופו של דבר, ברכות לא מבטיחות מילוי, רק עבודה רוחנית יכולה לעשות זאת. כאשר אנו עובדים קשה ומתמידים, אנו מרגישים שהרווחנו את הברכות שלנו ויש לנו סיכוי גדול יותר לחוות מילוי אמיתי. וזה תמיד שווה את המאמץ.