בין י"ז בתמוז לט' באב יש 21 יום, שלושה שבועות, גילוי שלם של שלושת הקווים ימין, אמצע ושמאל. אומר האר"י (שער הכוונות, חלק ב', עמוד ר"ה טור ימני, עניין בין המצרים): "מנהג טוב וכשר הוא מאוד לכל בעל נפש לשבת באבלות".
אילו היינו מחוברים לעץ החיים, כמו משה רבנו, היינו מתחתנים בימים אלו ומתחילים בהם עסקים חדשים ללא חשש. מאחר שנפלנו לאחר חטא העגל, אנו נוקטים במשנה זהירות ובונים בתקופה זו חומת מגן. איננו פותחים פתח לשטן ובמקביל לכך מוסיפים מסננים רוחניים, המקטינים את עוצמת האור שאנו מושכים, על מנת להבטיח שהכלי הרוחני שלנו לא יינזק מעודף האור.

האר"י, רבי שמעון ואברהם אבינו מלמדים אותנו טכניקות כיצד לשלוט בגורל.
במשך החיים תמיד נעמוד בניסיון ונחשף למצבים בהם תתחזק אשליית חוסר השליטה. חשוב שתמיד נזכור שזו אשליה בלבד.
סרטן אינו עניין של מזל. בעזרת הלימוד ניתן להסיר מקרבנו כל רסיס וכל זרע של סרטן, טינה וכאוס, ולזכות ולהתחבר באיזון לעץ החיים.

ננסה לרדת לחקר הלימוד שהאר"י מנסה להעביר לנו. 
ראשית, מדוע אורכת תקופה זו שלושה שבועות בדיוק? 
מאחר שסיבות יכולות להימצא אך ורק בתחום הרוחני, ברור לנו שהעובדה שזה משך הזמן שחלף מפריצת חומות העיר ועד לחורבן המקדש, אף היא רק תוצאה של אותה סיבה רוחנית שאנו מחפשים.  האר"י מסביר שהמקדש חרב אחר הצהרים, כי אז הוא זמן התעוררות הדינים בעולם – תופעה רוחנית הגורמת לשמש לשקוע בעולם הגשמי כל יום אחר הצהרים. 

שאלה נוספת מתייחסת לי''ז בתמוז, שבו נפרצו חומות ירושלים והחל תהליך החורבן בעיר. י''ז בגימטרייה 'טוב'. אך אם כל כך טוב, למה כל כך רע? האם זה מקרה שהחומות נפרצו דווקא ביום זה ולא ביום אחר?
כידוע לנו, שום דבר אינו קורה במקרה. כל אירוע בעולם הגשמי נובע מאירוע רוחני מדויק שגרם לו. העולם הגשמי הוא עולם של אשליה,  לפיכך כל חורבן המקדש אינו אלא אשליה. המקדש עומד על תילו ללא רבב. אם כך על מה מדבר האר"י באומרו שנשרף ההיכל אחר חצי היום? אנו סומכים על רבי חיים ויטאל ועל בנו רבי שמואל ויטאל, שהביאו לדפוס אל דברי האר"י הקדוש כלשונם.  לפיכך, אם האר"י השתמש במילה 'היכל' ולא במלים 'בית המקדש' – משמע יש בין השניים הבדל, הצופן בחובו מסר חשוב. 

מעבר לכל זאת, מדוע וכיצד מביאות הבכייה והאבלות תועלת גדולה בנפש האדם?
ניתן גם לשאול מדוע החל החורבן בתמוז והסתיים באב, וכן ניתן לשאול שאלות רבות. 
כדאי להעלות שאלות רבות ומשמעותיות ככל האפשר, משום שכל שאלה בונה כלי לגילוי האור של התשובה. אין אפשרות לקבל תשובה מעמיקה לשאלה שטחית. לפיכך ככל שנשתדל לנסח בקפידה שאלות מעמיקות ויסודיות, כך יתאפשר באמצעותן חיבור וגילוי של אור התשובות השלמות והיסודיות ביותר; ובעזרת התשובות נזכה להגיע לידע, היינו, לממש חיבור עם האור והאנרגיה המשודרים בימים אלו בכל רחבי היקום.

האר"י אומר 'מנהג טוב וכשר' ועל כך יש לשאול: האם האר"י עוסק במסורת? ובכן, מתברר שכאשר אומר האר"י 'מנהג' אין הוא מתכוון למסורת כלל וכלל. 
הגמרא מסבירה ש-24,000 תלמידי רבי עקיבא נהרגו כי לא נהגו כבוד זה בזה.  מכאן שמנהג אינו מסורת, אלא חוויה ואורח התנהגות – פעולה מכוונת, כמו נהיגת מכונית. האופן שבו אנו פועלים מנווט את ההתרחשויות בעולם על פי חוקיות מוגדרת (כמו חוקי התנועה והפיסיקה בתחום התחבורה).  ידיעת החוקים ויישום מושכל של הידע יהפכו כל יום בשנה להזדמנות טובה.

21 ימי בין המצרים הם שלושה שבועות. שבעה ימי השבוע הם כנגד שבע הספירות, מחסד עד מלכות, המושלות בעולמנו הגשמי.  שלושה שבועות מייצגים את היבטי שלושת הקווים: ימין, אמצע ושמאל. כל שבוע מייצג כוח קוסמי אחר.

אם היהודי היה יוצר זרימת אנרגיה מעגלית מושלמת, אם היהודי היה משתלט לחלוטין על הרצון העצמי – אזי עשרים ואחד ימי בין המצרים היו הופכים לימים של גילוי ומימוש אור עצום, ימים טובים במיוחד בזכות החיבור ההרמוני בין ה-ו' ל-ז'. זו הסיבה שימים אלו מתחילים ב-17 בתמוז, שהוא הגימטריה 'טוב'. הבורא התכוון אך להיטיב לנבראיו, ולשם כך תיקן את המועדים שבהם משודרת ליקום אנרגית החיים בעוצמה מוגברת. רק חיבור לא נכון שלנו לאותה אנרגיה מביא קשיים ונזק. זו גם הסיבה שהנזק הגדול ביותר בתולדות העם היהודי התרחש בט' באב. 

תמוז ואב הם שני החודשים היחידים שיש בהם אחדות הרמונית ושלמה של מודעות ימין ושמאל יחדיו. אם הכלי מתחבר לאור בהרמוניה, מתגלה אור גדול בחודשים אלו ומיטיב לנבראים בכל היקום. אם הכלי אינו מותאם להכיל ולהוליך בהרמוניה את האור, אזי חודשים אלו ממיטים חורבן על היקום. 

דומה הדבר לביקוע האטום. בתוך האטום שוכנים בהרמוניה חלקיקים תת-אטומיים המקושרים למודעות שלושת הקווים. כאשר מכניסים פיצול ביניהם ומבקעים את גרעין האטום, משתחררת אנרגיה רבה באופן בלתי מבוקר הזורעת סביב הרס וחורבן.  יתר על כן, אפילו אם משתמשים באנרגיה הגרעינית בכורים אזרחיים, עדיין נותרת ללא פתרון הבעיה של פסולת רדיואקטיבית רעילה מאין כמוה, שזמן מחצית החיים שלה הוא אלפי שנים; בעיה שטרם נמצא לה פתרון.  ביקוע האטום, לפיכך, הוא דרך מצוינת לזהם את כדור הארץ, ולכן אינו יכול להיחשב כאמצעי קביל להפקת אנרגיה.
 
עלינו לנהוג משנה זהירות ואחריות לגבי כל מחשבה וכל מעשה שלנו. פעולה חיובית תמשוך את האור הגדול של תמוז ואב ותגלה אותו באופן חיובי. לעומתה, התנהגות שלילית וחסרת אחריות עלולה להמיט אסון, לא רק על המתנהג, אלא אף על העולם כולו. 
יש להקפיד במיוחד על דברים שבין אדם לחברו, אשר לגביהם למדנו שאין יום הכיפורים מכפר.  הדגש אינו על שלום בין האדם למקום, אלא על שלום בין כל בני האדם בעולם.

כאמור, ימים אלו הם נפלאים עבור כל מי שמצוי במודעות הנכונה. מכאן, שכאשר האר"י דיבר על אבלות כמנהג כשר, התכוון שעל ידי מדיטציה, שתעביר אותנו למצב תודעה חלופי ותנקה שנאת חינם מתוכנו, נוכל להתחבר באיזון לגילוי אור גדול. הדבר נכון לגבי כל 21 ימי בין המצרים, ונכון שבעתיים לגבי תשעה באב, כי ביום זה יש לנו הזדמנות להתחבר לגילוי האור הגדול ביותר, גילוי האור שבזכותו נולד המשיח ביום זה.