מאמרים
עמוד הבית > מאמרים > כלים קבליים | הרב ברג
תקופת בין המצרים - מאת הרב ברג
29 יוני, 2010 , הרב ברג

 

מדוע דווקא בחודש תמוז נשטף היקום במנה כה גדושה של אנרגיה? התשובה טמונה בכוכבים. 
כידוע, כל חודש בשנה נשלט על ידי פלנטה ועל ידי מזל.  האנרגיה של החודש קורנת מן הפלנטה ומועברת אלינו דרך הצינור, הפילטר, של המזל.  עשרה חודשים בשנה נשלטים על ידי חמש פלנטות. כל אחת מן הפלנטות: שבתאי, צדק, מאדים, נגה וכוכב - מחלקת את קרינתה על פני שני מזלות, היינו משך שני חודשים.  רק החמה, המושלת בחודש אב, והלבנה, המושלת בתמוז - מרכזות את מלוא עוצמתן במזל אחד, למשך חודש אחד.  זו הסיבה לדין הקשה השורר בעולם בתמוז ובאב. 
אך ריבוי האור ומדת הדין - אין פירושם בהכרח נזק, צער או סבל עבורנו.  הכל תלוי במידת ההתאמה בין האור לכלי, התאמה המצויה היטב בתחום שליטתנו.

התקופה הבעייתית במיוחד הנוגעת לחודשים אלו מתחילה בי''ז בתמוז ומסתיימת בט' באב. 
זו התקופה שבה גבוה במיוחד הסיכון להיפגע בתאונות או ללקות במחלות כגון סרטן.  מניין לנו? 
כי בחודש תמוז שולט מזל סרטן, היינו אנרגיה של טן - צער, חושך וכאוס.  כפי שאמר דוד המלך: "השמים מספרים כבוד אל."

השמים מספרים לנו מה עושה הבורא, וכך יש באפשרותנו לדעת מה מעשיו. כך התגלה לנו לוח הזמנים הקוסמי, לוח המשדרים של הבורא. הוא לא נמצא בעולם כדי לעשות רע לאיש, אלא כדי להיטיב לנבראיו, לתעל אלינו אנרגית חיים. 
אם אדם ייקח מכשיר המיועד למתח של 110 וולט, יזין אותו ב 220 וולט ואחר כך יבוא בטענות לשקע שבקיר או לחברת החשמל - תדעו בוודאי שאינו חכם.  אך אם ישתמש בשנאי מתאים, יוכל לראות ברכה בשימוש בחשמל. 

ניתן לשאול: מדוע ריכז הבורא כל כך הרבה אור בחודשים הללו? 
והתשובה היא: משום שזה מה שנחוץ לנו. כל מי שמתחבר לאור בצורה הראויה ומרחיב את הכלי הרוחני - מקבל בחודשים הללו תוספת של כוח חיים וסיוע מיוחד, המאפשרים לו להתמודד כל ימות השנה ביתר קלות. 
מאין אנו לומדים זאת?  מן היום ה-17 בחודש תמוז. 
מה קרה ביום זה? לאחר מתן תורה על הר סיני, משה הביא את הלוחות ביום זה. משה ירד מן ההר ובידיו מכשיר המסוגל לממש בעולם את "בילע המוות לנצח".  זה המכשיר שהונח אחר כך בתוך ארון הברית.  המכשיר הזה נועד לרווחת כל בני האדם בעולם.  בי''ז בתמוז, כשירד משה מן ההר וגילה את עגל הזהב שעשו בני ישראל, נשברו הלוחות.  זה מה שיודע כל יהודי שומר מסורת.  אך מה שכל אותם יהודים אינם טורחים לזכור, הוא שביום הזה משה הביא לעולם חיי נצח וחירות שלמה מכאוס.  חיבור טהור לאנרגיה של עץ החיים.  אלו בעצם שני ההיבטים הגלומים ביום זה: הסיכוי והסיכון. 

כדי לגלות חיים בעולם יש צורך לחבר בין גוף לבין נשמה. כשאדם מת, נשמתו פורחת ומתנתקת מגופו. בי''ז בתמוז הביא משה רבנו אמצעי שיכול להזריק לגוף הגשמי אור בכמות ובאיכות שתבאנה את הגוף לחיבור טוטאלי עם תודעת הנשמה, שהיא נצחית, חיבור שאינו ניתן לניתוק.  באופן זה לא ייתכן עוד סוף. זו המשמעות האמיתית והעיקרית של י''ז בתמוז.

נשאלת השאלה: מדוע נבחר דווקא היום ה-17בתמוז להזרקת אנרגית החיים למלכות? 
מה מיוחד ביום הזה? 
בתאריך העברי, כמו בשם עברי וכמו בכל מלה בתורה - מקודד מסר. היום הזה נבחר כי מאז בריאת העולם צפונה בו תבונת אנרגית מחשבה מיוחדת, המתאימה בדיוק למשימה זו של הזרקת אנרגית החיים למלכות. 

העובדה שביום זה נבקעו חומות בית המקדש היא רק תוצאה של חוסר התאמה בין הכלי הרוחני של היהודים באותה תקופה, שהיו שרויים, כמו היום - ברצון עצמי ושנאת חינם, לבין העוצמה האדירה של אור וחיוביות שהייתה חייבת לרדת ולהתממש בעולם בדרך זו או אחרת. 

17 הוא הערך הגימטרי של המלה 'טוב'.  זה היום הטוב ביותר, המתאים לגילוי האנרגיה הטובה ביותר. וכיוון שאין העדר ברוחני, אנרגיה טובה זו של חיבור תמידי לעץ החיים, שבה ומתגלה בעולם כל שנה. 
משה רבנו התחבר לאנרגיה זו ואכן זכה לחיי נצח.  לכן כתוב בפירוש בזוהר: "משה לא מת."  עתה נותר גם לנו להשלים את שליחותו ולהתחבר בעצמנו לאותה אנרגיה. 

יום זה הוא יום של קצר אנרגטי, צרות ואסונות - רק למי שאינו ראוי לקבל את האור. מי שבוחר לבנות לו עגל זהב במקום להתחבר לתורה בוודאות, באהבה וביראה; מי שבוחר לראות את השונה והמפריד במקום את המאחד; מי שאינו טורח ואינו משתדל לקיים את "ואהבת לרעך כמוך" - מזמין ביום זה את פריצת החומות ותחילת החורבן. 
אך חשוב לזכור תמיד שהטוב הגיע ראשון, זו ברירת המחדל הקוסמית. 

רק אם הכלי אינו מותאם לאור - ייגרם נזק בעולם. אמנם איננו יודעים בוודאות מתי הכלי מוכן וראוי, אך בהחלט ידוע לנו שבחודש תמוז יש לנו הזדמנות קוסמית להסיר טן מקרבנו, להתנקות מכל שליליות ומכל סוג של חוסר איזון; לקבל חיסון כנגד כל סוג של סרטן: גשמי ורוחני, ולזכות במנה גדושה של אור ואנרגיה שתקרב אותנו לעץ החיים. 

אנשים שמחים אינם לוקים בסרטן. עובדה זו תואמת לחלוטין את כל מה שלמדנו מרבי שמעון ומהאר"י.  שמחה מאפשרת חיבור לעץ החיים, מאפשרת לאור לזרום דרכנו, וכך מונעת מהקליפה כל אפשרות להיאחז בנו בצורת מחלה. עצבות עושה את ההפך מזה.


 הצטרפו לדף של המרכז לקבלה בפייסבוק: לחצו כאן

 

שיעורים נוספים
יוסף הצדיק יוסף הצדיק
07/07/10 מורשת הצדיקים לפי הקבלה
מוצרים נלווים