במילים אחרות, אנחנו יכולים לדבר על מי שאנחנו רוצים, אבל המחיר שאנחנו משלמים הוא בהחזרה של כל העבודה הרוחנית עליה שקדנו. כמעט כמו בונוס לאותו האדם עליו דיברנו, אירוני לא?
לכן, אם אתם מוצאים את עצמכם עובדים קשה ברמה הרוחנית שלכם, אבל מרגישים בשינוי קטן בתוצאות, כדאי לכם מאוד לבדוק את 'מדד' הרכילות שלכם. אני לא אומר שזה ההסבר היחיד להרגשתכם הלא חיונית על הנתיב הרוחני, אבל זה בהחלט גורם רציני.
הדרך השנייה בה אנחנו פוגעים בעצמנו, היא סכנה פחות מוחשית ויותר מוסתרת. אם אתם מרכלים על האדם האחר, אתם בעצם שופטים אותו. וכל השפיטה שאנחנו מוצאים החוצה מתוכנו, חוזרת אלינו. אין שום דרך לעקוף את זה. אין שפיטה שיכולה להגיע אלינו, שאנחנו בעצמנו לא הוצאנו אותה קודם לכן.
לכן, אם אתם מוצאים את עצמכם נשפטים על ידי האחרים על לא עוול בכפכם, כדאי שתבררו עם עצמכם את מי וכמה אתם שפטתם. השורה התחתונה היא, שאנחנו נוטים להמעיט בכוחן ההרסני של המילים שלנו. מה שאנחנו פולטים החוצה, חוזר אלינו – אבל ללא כתובת להחזרה.
השבוע תשמרו על הלשון שלכם בשליטה. תחשבו פעמיים לפני שאתם מדברים.
כפי שאימי, קרן ברג לעיתים קרובות אומרת: "לו רק היינו זהירים לגבי מה שיוצא לנו מהפה, כפי שאנחנו זהירים לגבי כל הנכנס לנו לפה".