הרצאות קבלה
עמוד הבית > הרצאות קבלה > שיעור הקבלה השבועי | מיכאל ברג
להיות תמימים - שיעור הקבלה השבועי
25 פברואר, 2010 , מיכאל ברג
44:51

להורדה כקובץ mp3.

הקבלה מסבירה שקיים כח שלילי , שקיבל את שם הצופן "עמלק". הכח השלילי הזה, מנצל את הפתחים שאנחנו משאירים לו על מנת להיכנס ולגרום לכאוס ולכאב. על פי חכמת הקבלה, הפתח שאנחנו נותנים לאותו "עמלק" להכנס, קשור בתמימות שלנו. כל עוד שאדם תמים עם האור, כלומר הולך עם אור הבורא עד הסוף בלי חשבונות אישיים, אין אף פתח דרכו "עמלק" יכול להכנס ולהביא חורבן, אולם ברגע שנכנסים חשבונות אישיים, ברגע שהתמימות אובדת, יש לו פתח, ואז הוא נכנס וגורם לכאוס.

מיהו "עמלק"?

אחת לשנה, בשבת שלפני פורים, יש תקשורת רוחנית מיוחדת - קריאה מיוחדת שמחוברת להתגברות על העמלק. אבל מהו אותו "עמלק"? הרי העם העתיק כבר אינו קיים. ה"עמלק" קשור בעניין הספק (שתי המילים בעלות אותה הגימטריה). כשאנו מתמודדים עם קושי בחיים, שאיננו מבינים מדוע הוא מגיע, אנו עלולים להכנס לספקות.

מה קורה כשנותנים ל"עמלק" להכנס?

מהי "תמימות"?

למרבה הצער, הרבה אנשים אינם מבינים את מהות המילה תמימות. הרבה פעמים חושבים שתמימות היא מנת חלקו של מי ש"לא התקלקל", בעוד שבפועל, תמימות היא תוצאה של הרבה מאד עבודה.

המשמעות של "תמימות", היא שבכל מצב שאנחנו מתמודדים איתו בחיים, אני בוודאות ש"האור בעסק". כלומר, אני יודע שזה מגיע מהאור, שזה בא על מנת לעזור לי. אנחנו צריכים לעבוד כדי להגיע להבנה הזו.

"לא ימנע טוב מההולך תמים"

כך כתב הרב הרנדווין לרב ברג פעמים רבות. המקובל רש"י מסביר שתמים - כלומר כל דבר שקורה מגיע מהבורא, ולדעת שבסופו של דבר האור יתגלה מזה. אז יש קשר שלם עם אור הבורא. זו תמימות שבאה מעבודה קשה מאד ומתמדת.

מיכאל ברג ממשיך ומספר כיצד סיפור יוסף ואחיו, כל העניין היה חוסר התמימות של האחים. היתה להם הבנה רוחנית מאד גדולה, והרצון שלהם היה רוחני - הם האמינו שיוסף עלול לגרום לפירוד וכך לגרום לכאוס לכל העולם.

מה היתה הטעות שלהם? הם לא היו תמימים. אם הם היו תמימים לחלוטין עם האור, הם היו יודעים שלא ייתכן שהאור ייתן למשהו שלילי לקרות שלא לצורך. כלומר, היה עליהם לדעת, שהם צריכים לפעול בדרך האור, ואם למרות זאת, הכאוס חייב להתגלות בחייהם ובעולם, הרי שכך צריך לקרות. אבל הפחד שלהם היה טבול בעניין האישי. הם חששו שהם יידחו מיעקב אביהם, וכך 

מצד שני, על דוד המלך אנחנו לומדים שכשהוא ברח מאבשלום, היתה לו האפשרות לקחת איתו את ארון הברית - אולם הוא בחר להשאיר את ארון הברית בירושלים, וקבע שאם הבורא רוצה בו (בדוד), הוא יחזיר אותו לירושלים ולכס המלכות, ואם לא - הוא קיבל עליו את הדין: "ואם כה יאמר לא חפצתי בך, הנני יעשה - לי כאשר טוב בעיניו".

השיעור ניתן ב 25 בפברואר 2010, לפני השבת של פרשת זכור, ופרשת תצוה.

שיעורים נוספים
הרב ברנדווין הרב ברנדווין
26/08/09 מורשת הצדיקים לפי הקבלה