|
על פי הקבלה, בדיוק כשם שבעולם הגשמי יש מערכות אקולוגיות שמתקיימות באיזון עדין, כך בעולם הרוחני יש מערכת אקולוגית, שאף היא נמצאת באיזון עדין, וכל אחד מאיתנו צריך לקחת אחריות על שמירת האיזון של המערכת הזו - לשם כך, הקבלה מלמדת, לא מספיק להיות "רוחני", או "טוב", לשם כך צריך מודעות הרבה יותר רחבה.שינוי פנימי מוחלט - לשים את השונא לפני האוהבהקבלה יורדת לעומק המשמעות של הפסוק מהמקרא "כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו" - על פי המקובלים, הכוונה היא לא רק למקרה המפורש, שבו מוצאים חמור או שור של אדם אחר, ששונא אותנו, צריך להחזיר לו אותו. על פי הקבלה, המסר כאן הרבה יותר חזק - למעשה, אם שני אנשים צריכים את עזרתנו, האחד חבר שלנו, והשני שונא שלנו, עלינו לעזור לשונא תחילה. ברור שהמסר כאן חוצה את המגבלה של מה שאנחנו תופסים בדרך כלל כאדם רוחני - הרי בוודאי אם נעזור לחבר שלנו קודם, עדיין נחשב אנשים טובים, מדוע צריך לעזור לשונא? מיכאל ברג מסביר בשיעור לעומק, שהסיבה היא, שהמהות של לימוד הקבלה, המהות של החיים שלנו בכלל, היא לחולל בתוכנו שינוי מוחלט - לימוד הקבלה בא לעורר בנו את השינוי הזה, ועלינו תמיד לבחור במעשים שיחוללו בנו או ידרשו מאיתנו שינוי מאומץ יותר. מערכת אקולוגית רוחניתכל אחד מאיתנו הוא חלק ממערכת אקולוגית רוחנית. בדיוק כשם שבמערכת אקולוגית גשמית, צריך כל אחד לתת למערכת ולקבל מהמערכת, אחרת היא תקרוס, כך גם במערכת הרוחנית. כל אחד מאיתנו חייב להבין, שכל השפע והברכה שאנחנו אמורים לקבל - פרנסה, בריאות, מערכות יחסים, משפחה, הכל כבר נמצא וקיים בעולם הגשמי. ייתכן אבל, שחלק מזה נמצא אצל אדם אחר, כשם שייתכן שלנו יש משהו ששייך בעצם לאדם אחר. איך עובדת המערכת האקולוגית הרוחנית? המערכת האקולוגית הרוחנית נמצאת באיזון כשכל אחד מאיתנו מבין שהברכות שהוא קיבל הגיעו אליו על מנת שיחלק אותן, ושהחוסר נמצא אצלו על מנת שהוא יוכל לקבל את המילוי שלו מאחרים. רובנו נכשלים בעניין הזה - גם בצד של הנתינה, וגם בצד של הקבלה. קשה לנו לתת ממה שקיבלנו, וקשה לנו לבקש עזרה, כשחסר לנו. אבל אלה הדברים שאנחנו חייבים לעשות, אם ברצוננו לקבל את השפע שממתין לנו, ואם ברצוננו לקיים את המערכת האקולוגית שבה אנחנו נמצאים. כל סבל מיותר משפיעהתורה מציגה דרישות מאדם רוחני, שעלולות להיראות מעט תמוהות - למשל "לא תבשל גדי בחלב אמו", או "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", אם הגדי כבר נשחט, מה אכפת לו במה יבשלו אותו? אם כל כך איכפת לנו מהשור או מהשה, לא עדיף שפשוט לא נשחט אותם? מדוע ההתעקשות על הפרטים הקטנים האלה? האר"י הקדוש, אחד מגדולי המקובלים אי פעם, הזהיר מאד את תלמידו, רבי חיים ויטאל, שלא להרוג נמלים או בעלי חיים מחוסר תשומת לב, ובכלל, יש שלל הלכות בעניין של גרימת סבל מיותר - מה התכלית שלהן? הסיבה לכל זה, היא שאם יש לנו מודעות שאנחנו חלק ממערכת, אז ברור שכל סבל מיותר שאנחנו נגרום, ישפיע על כל המערכת. אנחנו צריכים להגיע למדרגה כזו של מודעות, שכל סבל מיותר שאנחנו גורמים, לבעל החיים הקטן ביותר, ואפילו לדומם, משפיע בסופו של דבר על כל המערכת. האחריות של מי שקרוב לרוחניותאם נסתכל על העולם כיום, אולי נחשוב לעצמנו שרב הרוע נגרם על ידי אנשים מאד מאד רעים - שכל עוד שהם לא משתנים, העולם לא ישתנה. אבל כאן עלינו להבין - המטרה של לימוד קבלה אינה שנהיה אנשים "טובים". המטרה האמיתית היא שאנחנו נשתנה. אם יש לנו הבנה רוחנית, ונחשפנו ללימוד רוחני - אנחנו חייבים להפנים שאנחנו משפיעים הרבה מעבר למה שנדמה לנו. בתוך המערכת הרוחנית הזו, כל סבל מיותר שאנחנו גורמים, גם אם הוא נראה פעוט, גורם להשלכות קשות יותר על האנשים שרחוקים יותר מרוחניות. אם אנחנו לא מתגברים על הטבע שלנו, ועושים משהו קטן שאינו טוב, אנשים אחרים, שנוטים למעשים יותר רעים, גם הם לא יתגברו על הטבע שלהם - והם יעשו דברים רעים יותר. מספיק שאנחנו - הקרובים לרוחניות וללימוד הקבלה, נשתנה קצת, כדי שהעולם כולו ישתנה הרבה.
מיכאל ברג נתן את השיעור בתאריך 11/02/10 - לפני השבת של פרשת "משפטים".
שיעור הקבלה השבועי, הוא שיעור שמעביר מיכאל ברג לתלמידי המרכז לקבלה ברחבי העולם מדי בשבוע. השיעור מועבר בשפה העברית ועוסק בפרשת השבוע הקרובה על פרשנותה הקבלית, המודעות שמעניקה לנו אותה פרשה, והאנרגיה אליה ניתן להתחבר באותה שבת.
|
