הרב יהודה צבי ברנדווין נולד בי"א באדר תרס"ג (1903), בעיר צפת.

בירושלים של שנות ה-20, בהיותו תלמיד קבלה צעיר, הרב ברנדווין הצטרף למורו הרב יהודה אשלג, ולקומץ נבחר מתלמידיו, במטרה להקים את ישיבת "קול יהודה", המוכרת היום בשמה "המרכז לקבלה".
החזון שעמד כל העת לנגד עיני מקימי הישיבה, ובראשם הרב אשלג, היה להפיץ את הקבלה לכל. להפוך את הקבלה לחכמה הנגישה לכל דורש.
לאחר מותו של הרב אשלג, היה הרב ברנדווין לממשיך דרכו בהנהגת הישיבה.

מכתביו הרבים שהותיר אחריו הרב אשלג, ברורה התכלית האמיתית של לימוד הקבלה:

אהבת חינם וכבוד אנושי.

על כן פעל הרב ברנדווין להסרת כל המחיצות המפרידות בין אנשים.

קיבל כל אדם באשר הוא

בשנות השישים מונה הרב ברנדווין לתפקיד הרב הראשי להסתדרות. למרות שהיו אלה השנים בהן ההסתדרות היתה סמל החילוניות, זכה הרב ברנדווין להערכה עמוקה מצד חבריה. נהוג לייחס זאת לעובדה, שהרב ברנדווין מעולם לא שפט אחר, וקיבל כל אדם באשר הוא. בכל פעולה ומעשה, שידר אהבה והערכה לזולת.

הפצת הקבלה לכל בני האדם

לאורך השנים, עמל הרב ברנדווין רבות להפצת הקבלה ולבארה, על מנת שחוקיה יחשפו לכל.
כך המשיך את עבודתו של הרב אשלג בפירוש הסולם לספר הזוהר, כתב את פירוש "מעלות הסולם" על "השמטות הזוהר" ועל חלק מ"תיקוני הזוהר", וכל זאת תוך שהוא ממשיך ללמד ולהפיץ את חוכמת הקבלה. הצעד המתבקש הבא, היה להסיר את המחיצות בין כל בני האדם, ולהביא את חכמת הקבלה, ואיתה את אהבת האדם לכל בני העולם, ללא הבדל דת גזע מין או גיל.

את הצעד הזה, ביצע בהמשך הדרך תלמידו של הרב ברנדווין, הרב ברג. בין המורה לתלמידו נרקמו קשרי חברות עמוקים, המתועדים בהקדמה האישית שכתב הרב ברג לספרו שלמיכאל ברג , "ידיד נפשי" ובמהלך הספר כולו.

יחד הביאו השניים לדפוס כתבי קבלה שונים, ביניהם: ספר הזוהר עם פרוש הסולם, תלמוד עשר הספירות, כתבי האר"י, ועוד.

בשנת 1968 מינה הרב ברנדווין את הרב ברג לתפקיד נשיא ישיבת קול יהודה, ובשנת 1969, לאחר פטירתו הרב ברג קיבל את ראשות הישיבה, והמשיך בדרכו.