נהוג לחשוב שחגי ישראל, הם ציוני זמן היסטוריים, שאנו מזכירים מידי שנה. הקבלה מלמדת שכל חג ומועד הינו חלון בזמן, המאפשר כניסה למימד גבוה יותר, מאפשר הזדמנות לשנות ולעצב את המציאות לפי רצוננו.

ספר הזוהר מסביר שכל שנה (שנה בגימטרייה = ספירה = 355, מספר הימים בשנת ירח) היא מחזור אנרגיה שלם, במהלכו באמצעות חלונות הזמן הקוסמיים, אנו יכולים להשלים את התיקון שלנו.

ראש השנה הוא אחד מחלונות הזמן החשובים ביותר בשנה. בשפת המסורת, הוא מכונה גם
"יום הדין" או "ראש השנה העברי". אך על פי הקבלה, שמות אלה אינם מגדירים בצורה מדויקת את מהותו האמיתית של ראש השנה.

הקבלה מלמדת שעם תום השנה אוזל כוח החיים מעורקינו. כולנו מתים לשבריר של שנייה, ואז עם כניסת החג, מתחיל לזרום אלינו כוח החיים המחודש לשנה החדשה.

הכוח להרוס והכוח לבנות, נמצא בידינו

 על פי חכמת הקבלה אנו לומדים שהבורא הוא אינסופי וכל רצונו הוא להיטיב עם הנבראים. הבורא אינו "מעניש" אותנו על מעשינו "הרעים", ועתידנו אינו נקבע על ידי בית דין או חבר מושבעים שמימי. מי שקובע ובונה את "תסריט החיים", אלו הם בני האדם בעצמם. אנחנו בעצמנו. יש בנו את הכוח להרוס, יש בנו את הכוח לבנות, ליצור ניסים, ולחולל מהפכות.

חכמת הקבלה מלמדת כבר למעלה מ- 4000 שנה את מה שמגלה המדע המודרני כיום. כל תהליכי היקום, עובדים על פי סדר מופתי של סיבה ותוצאה. כל מעשה שלנו, יוצר תגובת שרשרת - בין אם היא מתגלה מיד ובין אם לאחר זמן. כך מעשה חיובי לעולם יגרור אחריו תוצאות חיוביות, ומעשה שלילי יגרור אחריו תוצאות שליליות.

מדוע "ראש השנה"?

ראש השנה, חל בחודש השביעי (ספר שמות פרק י"ב פסוק ב' מסביר לנו שחודש ניסן הוא ראשון לחודשי השנה). אם כך, מדוע הוא נקרא ראש השנה?
על פי חכמת הקבלה, החודש השביעי מקושר לספירה השביעית מבין שבע הספירות התחתונות. הספירה השביעית, ספירת מלכות, מציינת את העולם הגשמי. עץ הדעת טוב ורע. התחום בו שולט הרצון לקבל.
בחודש זה פועל עלינו כוח מיוחד הנקרא מאזניים (המקושר גם למזל החודש). על המאזניים עומדים חיינו. זהו זמן בו העיקרון הקוסמי של סיבה ותוצאה יוצא אל הפועל, הדינים שיצרנו עומדים להתממש, והרצון לקבל שלנו "עומד למשפט".

ראש השנה אינו יום של חשבון נפש, כי אם יום דין. יום שנוצר בזמן בריאת העולם, על פי בקשתנו שלא לצבור לחם בזיון יתר על המידה. ביום הזה, כל המעשים שלנו מהשנה האחרונה מתאגדים יחד, והתוצאות שלהם נקבעות לשנה הבאה.

התלמוד מסביר לנו שראש השנה נקרא "יומא אריכתא". (תלמוד בבלי, מסכת ביצה דך ל' ע"ב) כלומר, שני המחזורים של 24 שעות ביומיים אלו נקראים בשם זה.

האר"י מסביר שבראש השנה קיימים שני סוגים של כוחות שליליים. ישנם 365 סוגי עבירות (סוגים של ניתוק מהאור), חלקן נחשבות חמורות וחלקן נחשבות לחמורות פחות. ביום הראשון מתנהלת המלחמה שלנו במגמה להרוס את הרצון לקבל לעצמו בלבד, שגרם נזק קריטי וצער לזולת. השלב השני של המלחמה מתנהל נגד התופעות הפחות חמורות של האנרגיה השלילית.

ביום זה, עלינו להסיר תודעה שלילית של כעס, תאווה, או כל רגש השונה מאורו של בורא עולם או סותר אותו. מידת הצלחתנו במשימה, תקבע את מידת השפע שנקבל באותו יום. התוצאה תתבטא במידת השפע הגשמי שימלא את חיינו במשך השנה הבאה, או במידת הכאוס שיפקוד אותנו באותה תקופת זמן.

חיים, בנים, ומזונות

בניגוד לתפיסה המסורתית לפיה ראש השנה מיועד אך ורק ליהודים, קובעת הקבלה כי חג זה הוא הזדמנות לכל בני העולם לשנות ולתקן את ההשלכות השליליות של התנהגותם בשנים עברו. כפי שכתוב בתפילת מוסף של ראש השנה: "הַיּוֹם הֲרַת עולם. היום יעמיד במשפט כל בני עולם". ספר הזוהר מסביר כי כל באי העולם, ולא רק עם ישראל, מקבלים את חיותם ביום זה וגם את ההזדמנות לשנות את הגורל.

חז"ל מלמדים שביום ראש השנה נקצבים לאדם "חיים, בנים ומזונות". מה זאת אומרת?
"חיים" - הכוונה לכוח החיות הזורם ומניע את האדם, אותו כוח קובע גם את אורך חייו של כל בן אנוש.
"בנים" - הכוונה למשפחתו של האדם, יכולתו להביא ילדים חדשים באותה שנה וחייהם של ילדיו שטרם הגיעו לגיל בר/בת מצווה.
"מזונות" - הכוונה היא לפרנסתו של האדם והצלחתו הכלכלית.