שלום לכולם,
הבה נראה איזה מסר יש לכוכבים עבורנו השבוע.
לאחר 18 ימים בחודש מאזניים, השמש עוברת סוף סוף מבתולה למאזניים ביום שני, ה-23 לספטמבר. לאחר ששהינו תחת העיניים הבוחנות של בתולה וחקרנו את פרטי נשמתנו לגבי הדברים שאנו צריכים לשנות, אנו נכנסים עכשיו לאנרגיה של מאזניים שהיא הרבה יותר הרמונית ומחפשת שיתוף פעולה עם אחרים.
עם זאת, כשהשמש נכנסת למאזניים היא מקבלת היבט קשה מאורנוס בטלה ופלוטו בגדי. מאזניים נשלט על ידי כוכב נוגה – כוכב האהבה וההרמוניה. למרות שנרצה להרגיש בהרמוניה ובאהבה עם אחרים, יש הרבה מתח ואנרגיה נפיצה באוויר.
נוסף על כך, לקראת יום רביעי, ה-25 בספטמבר, השמש מקבלת היבט קשה מנפטון בדגים. זה יכול להגביר את האכזבות וההונאות ביחסים ובהשקעות כספיות.
אם כל זה אינו מספיק, אז מארס – כוכב המלחמה – נכנס להיבט קשה עם ונוס. זה מגביר את הנטייה להיכנס לעימותים, מחלוקות ותגובתיות יתר.
כן, חברים, אנו לא נמצאים בזמנים קלים.
נראה כאילו דברים נגמרים ואין המשכיות.
הכוכב כירון – הרופא של המפה – נמצא בדגים ובבית ה-11 – הדרך שבה אנו מתקשרים עם העולם ועם אחרים. כירון מייצג את "הפצע שבנשמה שלנו", אבל גם את המפתח לרפא את הנשמה שלנו. כירון בדגים מציין שבאופן פוטנציאלי אנו יכולים להרגיש כמו "דג פצוע", כלומר להרגיש אומללים וקרבנות של נסיבות חיינו, בורחים מעימותים, ולא מתעמתים עם הדברים שהיינו צריכים להתעמת עמם בגלגולים קודמים. תהליך הריפוי יתרחש כאשר נבין שכל המציאות סביבנו מצויה שם כדי לעזור לנו בתהליך התיקון,להתחיל לקחת אחריות ולהימנע מבריחה מבעיות.
כשנעשה זאת נוכל להרגיש את כאבם של אחרים ותהיה לנו אמפטיה לצרכים של אחרים.
כאשר נטפל במה שאנו צריכים לעשות ונצא מתוך הפחדים שלנו נוכל להבין שיש המשכיות בחיים.
ביום רביעי בלילה, ה-25 לספטמבר, יש פתח קוסמי גדול שיכול לעזור לנו בתהליך הזה. הוא נקרא "שמחת תורה". אנו בונים את האור המקיף שלנו [האנרגיה הפוטנציאלית שלנו] עבור כל השנה הבאה באמצעות ריקוד ושירה במעגלים, כשאנו שמחים ונושאים עמנו את ספרי התורה. אתם יכולים להתחבר לשדה האנרגיה המעגלי שלכם ולהכניס אותו כולו פנימה כדי שיאפשר לכם שליטה על נסים ונפלאות! ואתם עושים זאת באמצעות הפעולה הפיזית של הליכה במעגלים.
בשמחת תורה אנו מגיעים לסוף התורה. אנו נקרא את הפרשה האחרונה. אבל אנו קוראים גם את הפרשה הראשונה. מדוע אנו קוראים גם את הפרשה האחרונה וגם את הפרשה הראשונה באותו זמן? הזוהר אומר שאנו מסיימים ומתחילים באותו יום מפני שבחיים, אתם לעולם לא יכולים לומר ש"סיימתם".
יש המשכיות!
כאשר אתם אומרים שמשהו נגמר, זו בעיה אמיתית מכיוון שזה אומר שאינכם מודעים לכך שהדבר הזה עדיין נמצא שם. ואם אינכם מודעים לקיומו, לעולם לא תוכלו לשלוט עליו.
האות האחרונה של הפרשה האחרונה של התורה היא האות ל', והאות הראשונה של הפרשה הראשונה היא האות ב'. ביחד הן יוצרות את המלה "לב". כל החגים עד כה עסקו בראש – בהבנת מה אנו צריכים לשנות, לחשוב, להבין ולראות.
החג הזה עניינו הלב, לא הראש. יש כאן ביטוי של הנשמה שלנו. לא מדובר כאן על ניתוח מידע. הרבה מהחגים עניינם ההבנה; זה החג היחידי שעניינו הלב.
שמחת תורה נועדה לאלה שבוחרים להחדיר אנרגיה של שמחה ולדחוף החוצה את הכאוס – בנישואין, בהבאת ילדים לעולם וגידולם, בעסקים, בכל דבר.
כל טוב לכולכם וחג שמח!
חיים כהן