חיי נצח / פרק מהספר החדש של הרב ברג

משהו מוזר קרה לי במהלך המסע שלי בעולמה של הקבלה. אני חייב להודות, שבאותו זמן לא היה לי כל מושג לאן תוביל אותי הדרך. אפילו עצם הביטוי "חיי נצח" היה זר לי. אם תשאלו כל אחד ברחוב אם הוא מאמין בחיי נצח, אני בטוח שתגובתו תהיה: "אולי תבלבל את המוח למישהו אחר?" אז מה דחף אותי 31 שנה אחרי שנחשפתי לחכמת הקבלה לקבל את העיקרון הזה?

המקובלים הדגולים ידעו מזמן את מה שהמדענים יגלו רק במאה העשרים: המחר כבר כלול בעבר. ככלות הכול, מאיפה יצא העץ, אם לא מהזרע? רובנו, לא יכולים להסתכל בזרע ולראות את העץ. כך, גם רובנו לא יכולים לקרוא את התדפיס של מחר. ולכן, אנחנו נתונים לקשיים שנובעים מאי־הוודאות בנוגע לעתיד. המדע יודע זאת, אבל לרוע המזל, רק באופן תאורטי. ברמה המעשית, המדענים הם כשאר בני האדם. הם לא יכולים ליישם את התאוריות שלהם בחיי היום־יום. תוכלו לתאר מה היה קורה אם המדענים היו מצליחים להביא את הידע התאורטי שלהם לזירה המעשית? כולם היו נעשים עשירים מאוד. הם היו יכולים לקנות היום סחורות, בידיעה שמחיריהן יאמירו מחר. לרוע המזל, בזמן שהספר הזה נכתב, המדענים עדיין לא יכולים לגשר על הפער בין מה שאומת באופן תאורטי לבין שימוש מעשי בחיי היום־יום. המדע ייאלץ להמתין עד שהמקובלים יגלו את הידע הזה.

אנחנו נמצאים בעידן הדלי. דברים טובים אמורים לקרות. צריך רק להביט סביב ולהגיע למסקנה שהכאוס משתולל בכל מקום ואין לאן להימלט ולהסתתר מזעמו. מה שמצחיק הוא, שככה זה היה מאז ומתמיד. ולכן, קרוב לוודאי שדבר לא ישתנה. ובכל זאת, ברמה מעשית וטכנית טהורה, האם המאה העשרים לא הביאה בכנפיה שינויים טכנולוגיים מדהימים, שמאה שנים קודם לכן איש לא חשב שהם אפשריים?

כששאלתי את מורי הרב ברנדווין לזכות מה נוכל לזקוף את העלייה הפתאומית בתוחלת החיים של המין האנושי, נדהמתי מתגובתו הקצרה אך הבהירה כבדולח: "זה קשור ישירות בעידן הדלי. יתר על כן", הוסיף המורה שלי, "יום אחד, בעתיד הלא רחוק, תקבל את המשימה להעלות את מודעות חיי הנצח לרמה הגבוהה ביותר של המציאות". ההנחה, שהבנתי במלואה את כוונתו של מורי ואת מלוא המשמעות העמוקה של דבריו, תהיה יומרנית מדי, נמהרת אפילו. מעולם לא קיבלתי במלוא הרצינות את צמד המילים "חיי נצח, היו רעיונות רבים שקיבלתי רק כעיקרי האמונה, ולא כרעיונות שיש לחקור לעומק.

והנה, הרעש התקשורתי סביב הנושא של חיי נצח, שהתחיל רק לפני שנים אחדות, כבר מהדהד סביב העולם כולו. לכן, עלינו לעשות כל מאמץ", המשיך המורה שלי, "ולנצל את העידן הקוסמי הזה כשהשערים נפתחים והעולם נמצא בתהליך קבלת כמות עצומה ובלתי מוגבלת של כוח האור שתזרז את גילוי סודות הקבלה שטרם התגלו".

האדם מתוכנת ממש מבחינה נפשית ומותאם מבחינה פנימית וחברתית לצַפות לכך שחייו עומדים להגיע לקצם, בתקווה שהסוף לא יהיה מלווה במצבים איומים. אנשים מסוימים, שחייהם הופכים בלתי נסבלים, מתפללים אפילו למוות מוקדם. האפנה החדשה, היא למות בעזרת סיוע חיצוני ולהשתחרר מהסבל.

איך נוכל להוציא מהמודעות שלנו את התפיסות המדומות האלה, של מוות ושל הזדקנות, שנמצאות אתנו זמן לא קצר? נתחיל בכך שנרומם את המודעות שלנו ונשיג תודעה גבוהה יותר. נפסיק לקבל כל דבר כמובן מאליו רק מפני שתמיד כך הוא היה. שַׁאלו, ומעל לכול, אִספו ידע ומידע רבים ככל האפשר בנושא זה שנראה לנו מוקף כאוס מכל עבריו.

בואו נחזור עכשיו לתהליך השחזור שבא עם הלידה. עלינו לדעת שממש בחצר האחורית שלנו קיימת תכנית הצערה. העובדה שלא למדנו לתחזק את המכונית שלנו כמו שצריך, או שאנחנו לא יודעים איפה יש מוסך בסביבה כדי לתקן את הטעון תיקון, אינה סיבה מספקת לזרוק את המכונית, או במקרה שלנו – לקבל את המוות כבלתי נמנע רק מפני שלא למדנו מספיק על דרך הפעולה של המערכת ומה נדרש כדי לתקן אותה.

הזדמנות נוספת שמציגה את עצמה במהלך חיפושינו אחר מעין הנעורים, היא יום ההולדת שאנחנו חוגגים מדי שנה. לרובנו משמשת חגיגת יום ההולדת כתזכורת לדבר אחד – "הזדקנו בשנה".

חגיגת יום הולדת היא הזדמנות לחזור לעתיד, אנחנו מתחברים לרגע שבו נשמנו את נשימתנו הראשונה. הזמן לא מתקדם. הזמן חוזר לרגע שבו הכול התחיל. זוהי הדרך שבה הקבלה מפרשת את עניין הזמן. הוא נע תמיד במעגל. זרע של עץ תפוחים מתקדם בזמן ונע קדימה, רק כדי למצוא את עצמו שוב כזרע חדש בתפוח שצמח על העץ. יום ההולדת מזכיר לנו שמקור הכוח וההתפתחות העתידית שלנו תלויים שוב בנו. כוח האור חוזר במלוא הכוח, כמו שהיה ברגע הראשון של חיינו. ביום ההולדת שלנו אנחנו חוזרים ליום לידתנו. מודעותנו מאפשרת לנו להשיל באותו רגע מעלינו את המציאות הגשמית המדומה של 365 ימים בשנה ו"להיוולד מחדש".

פרק מתוך הספר "חיי נצח" מאת הרב ברג

מהדורה ראשונה בעברית 2017

לחנות הספרים און ליין לחצו כאן

טעימה מתוך הספר החדש בעברית "חיי נצח" מאת הרב ברג

קטגוריות : הרב ברג - המנהל הרוחני של המרכז לקבלה