לבחור בחיים / קרן ברג

הגענו לשבוע שלפני ראש השנה, תחילת השנה החדשה. ראש השנה הוא יום ההולדת של אדם הראשון, ולכן הוא יום ההולדת של כל האנושות. וכמו ביום ההולדת הפרטי שלנו, אנו לוקחים את הזמן להתבונן במצבם של חיינו. איפה היינו ולאן אנו הולכים? מהם החלומות שלנו לשנה הבאה? החיים יכולים פשוט לחלוף להם אם נניח להם ואנו יכולים למצוא את עצמנו במקום של השתמטות מחובתנו.

כמו עלה נידף ברוח, אנו עשויים להבין שמעולם לא לקחנו חלק פעיל בבחירת מהלך חיינו. אולי המשפחה שלנו החליטה על הקריירה שלנו, או שהורה אמר לנו את מי לאהוב. אולי אפשרנו לחברה לומר לנו מה לעשות עם חיינו. חשוב להתחבר עכשיו לקול הפנימי שלנו, לגלות את האמת על מה שאנו באמת רוצים. מהי תשוקת לבנו? השבוע, השבוע שקודם להולדת האנושות, אנו ניצבים בפני השנה הבאה ורואים את אינספור הדרכים שעומדות בפנינו. היקום מבקש שנבחר את הכוון ואת הדרך הרוחנית שלנו. הוא מבקש שניקח חלק פעיל בהחלטת גורלנו. בעוד נכון הוא שתמיד ניתן לנו הרצון החופשי ללכת באיזו דרך בה אנו רוצים, השבוע הבורא לוחש באוזנינו ובתוך לבנו. הוא מעודד אותנו שתהיה זו השנה שבה נבחר להתחייב לדרך האהבה. מכיוון שכאשר נעשה כך, נבחר בחיים עצמם.

לבחור בחיים מאת קרן ברג

המדריך הקוסמי שלנו השבוע הזה היא פרשת "ניצבים". "ניצבים" פירושו "אתם עומדים בפני". משה ממשיך לפנות אל בני ישראל, אבל הפעם עם שכנוע פנימי עמוק יותר מאשר בעבר. משה, המדבר היישר מתוך לבו, מזכיר להם שהם עומדים בפני הבורא, וגם את יחסם אליו. הוא מבקש מהם להבין במלואן את מידת הרצינות והחומרה של הקשר שלהם עם הבורא ולהמשיך לבחור בו. הוא מזכיר להם שוב שיש להם קשר עמוק עם הבורא שנוסד על ידי אבותיהם. הוא מעודד אותם להוקיר זאת ולזכור זאת. כשהם עושים כך, הם מבטיחים הצלחה מתמדת וברכות לכל השנים של חייהם. בני ישראל מוזהרים מפני השליליות שהם יכולים ליצור באופן פוטנציאלי אם יסטו מדרכו של הבורא. התנהגות בדרכים של חוסר סובלנות או חוסר כבוד אנושי רק תיצור שליליות לעצמם. משה מבטא ברצינות רבה את הצורך הקשה של בני ישראל לבחור באהבה בלבם זה לזה, לעצמם, ולבורא. הוא מבטיח שהבורא יעזור בתהליך הזה, בכך שירכך את ליבם, ויאפשר להם להיות פתוחים לאהבה. משה מבטיח להם שהארץ המובטחת שלהם מחכה להם אם רק יתחייבו לדרכו של הבורא. במה שנראה הטיעון הגדול ביותר והסופי שלו, אומר משה: " הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃" [דברים, פרק ל' פסוק יט']. זה רגע רב עוצמה מאוד בתורה, רגע שהוא כמעט כמו התעוררות משינה עמוקה. שינה שאולי מנעה מאתנו לפעול בדרך שמשרתת את האינטרס הטוב ביותר שלנו. כולנו רוצים ברכות לשנה הבאה. עכשיו הוא הזמן לעשות מדיטציה ולבקש בדיוק מה שהלב שלנו רוצה.  

אבל לפעמים הרצונות שלנו אינם לגמרי מחוברים עם האינטרסים הטובים ביותר שלנו. לפעמים חוסר רצון הוא המכשול הגדול ביותר שלנו, הגורם לנו להתפשר על מעט כל כך. זה מזכיר לי את הסיפור שבו נגזר על אישה למות בלידתה. כשהגיעה שעתה ללדת, גם היא וגם בעלה ביקשו מהבורא לשנות את הקארמה שלהם ולהפוך את גזר הדין. באותו רגע, הדמעות שלהם גרמו לשערי השמים להיפתח, אבל למרבה הצער הם שגו וביקשו מהבורא רק שנה אחת שבה יוכלו להמשיך כולם להיות ביחד. התפילות שלהם באמת נענו והם חיו באושר במשך שנה אחת, ואז האישה נפטרה. אבל, כששערי השמים היו פתוחים, הם יכולים היו לבקש חיי נצח ביחד, והם היו מקבלים זאת.

רצון חזק הוא הנכס הגדול ביותר שלנו במסע חיינו. הבורא רוצה עבורנו את כל הברכות שהחיים יכולים להציע, אבל האם יש לנו אותו רצון? האם אנו מסתפקים במועט מדי? השבוע הזה, הבורא עוזר לנו לבחור בחיים, כי הוא יודע מה באמת שוכן בעמקי לבנו. כדי לעזור לנו, ניתנת לנו בפרשת "ניצבים" מתנה יקרת ערך, האנרגיה של יום כיפור, היום שבו מתרחש הטיהור הגדול ביותר בכל השנה. ביום כיפור מוסרת האנוכיות שלנו, והלבבות שלנו נפתחים לבורא ולאהבה. בפרשת "ניצבים" יש לנו מקום שיש בו אחת עשרה נקודות מעל המלים, וזה הוא המקום העשירי בתורה שבו מופיעות נקודות כאלה. ישנם עשרה מקומות בתורה שבהם יש נקודות מעל המלים. עשרה מקומות אלה מחברים אותנו לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ויום כיפור. מכיוון שזה המקום העשירי, הוא מספק לנו את האנרגיה של היום העשירי של מאזניים שהוא יום כיפור, היום העשירי של עשרת ימי התשובה. באופן ראוי לציון, השבוע הזה, אנו מטוהרים מכל המחסומים שיתכן ומנעו מאתנו לרצות אהבה פשוטה. אנו מסוגלים לראות את האמת שהאהבה היא התשובה לכל הבעיות שלנו. לאהבה יש דרך למשוך את האושר והמילוי שאנו מחפשים. ניתנת לנו המתנה הזו שנועדה לתמוך בנו בזריעת הזרעים החיוביים לשנה החדשה. הבורא יודע שכאשר אנו פותחים סוף סוף את לבנו ורוצים אהבה פשוטה, האהבה הזו תחלחל ותשפיע על כל העולם. מכיוון שכאשר אנו בוחרים באהבה, אנו באמת בוחרים בחיים.

במדיטציות שלכם השבוע הזה, ראו שאנו ניצבים עם הבורא, כמו אב ובנו, כמו אם ובתה, וכמו שני ידידי נפש. אנו ניצבים עם הבורא בצדו של ההר, מחזיקים בידו, ועומדים בפני השמש הבהירה של השנה הבאה. אנו מציצים אל העתיד ורואים את כל הטוב שיבוא בדרכנו. אנו רואים את הברכות, את הרצון הטוב, את השפע, את השמחה, וחשוב מכל, את האהבה. אנו מרגישים אהבה פורחת בלבנו. אנו בוחרים ללכת עם הבורא, יד ביד, בדרך של כבוד אנושי ואהבה מדהימה. אנו יכולים עכשיו סוף סוף להבין ולראות שכאשר אנו מהויות של אהבה, אור החיים נמצא אתנו תמיד, ואלה החיים שאנו בוחרים.

קטגוריות : קבלה עם קרן ברג