סוד הודאות / מיכאל ברג

האור הגדול של 72 שמות הבורא, הערוצים שבאמצעותם מתעוררים נסים, מתגלה בשבת "בשלח", השבת של חציית ים סוף. ישנם לימודים רבים רבי עוצמה על הפרשה הזו, אבל הייתי רוצה לחלוק כאן לימוד אחד שמצאתי אותו יפה במיוחד, לימוד של המהר"ל.

לאחר נס חצית הים, שרו בני ישראל שיר, שהמילה הראשונה שבו היא "אז". והמהר"ל אומר שהמילה הזו, בת שתי האותיות, היא באמת סוד הודאות. מדוע? מכיוון שהאות א', האות הראשונה של המילה "אז", מייצגת את אור הבורא, האור האחד שהוא הכל, והאות האחרונה של המילה, ז', הוא מסביר, מייצגת את המספר שבע, ואת האופן שבו דברים באים לידי ביטוי; שבע הספירות, או ההאצלות, התחתונות, הנקראות עץ החיים, הן דרגות האור שדרכן הדברים מתגלים ובאים לידי ביטוי בעולם הפיזי הזה.

המילה "אז" מייצגת את המודעות של ראיית אור הבורא כנמצאת מעל לכל המתרחש, לא משנה עד כמה הוא נראה נורא או מכעיס. כדי שנס חציית ים סוף יתרחש, זה היה מקום המודעות שבני ישראל היו חייבים להגיע אליו. הים, שמייצג במצב הזה את האות ז', נראה כמובן נורא ומפחיד בעיני בני ישראל. אבל כאשר המצרים באו לקראתם, רוצים להרגם, היו חייבים בני ישראל לדעת, בוודאות מוחלטת, שהאלף, אור הבורא, נמצא מעל כל זה, ולכן, הים לא יוכל לפגוע בהם בשום צורה שהיא.

סוד הודאות  מאת מיכאל ברג

דיברנו קודם לכן על כך שהגאולה הסופית, הסרת כל כאב, סבל ומוות מהעולם הזה, תוכל להתרחש רק באמצעות הודאות. אבל מדוע? המהר"ל אומר לנו שבאמצעות ודאות, אדם מתחבר באופן טוטאלי לשלמות אור הבורא, מתחבר עם עולם אינסוף.  באמצעות ודאות, יכול אדם להתעלות ולהסיר את עצמו מהעולם הזה; ולכן, מודעות של ודאות היא מה שמעלה את האדם, ובסופו של דבר, את כל האנושות, מעבר לאחיזת הכאב, הסבל והמוות. אם כן, הדרך לגאולה הסופית תגיע כאשר אנו, באמצעות עבודה על הודאות, נתעלה ונחבר את עצמנו למהות של אור הבורא. 

זה סוד המילה "אז", וסוד הודאות: כל מה שנפרד ומפריד בעולם הפיזי מתעלה פתאום אל האור. ברגע שלפני חציית ים סוף, כל בני ישראל עזבו כל דבר אחר שהאמינו בו, ונעשה ברור להם לגמרי שיש רק מקור אחד של ברכות והגנה, ואז, חוו את הנס. ולכן, כל שבת "בשלח", השבת של ע"ב שמות הבורא וחציית ים סוף, אנו יכולים להתחבר לסוד המילה "אז", שהיא האמת והמהות של הוודאות. אנו יכולים להתעלות, כמו בני ישראל אז, לעזוב מאחור את כל הדברים האחרים שאנו תלויים בהם. זו שבת שבה אנו יכולים לחדש את המיקוד שלנו על המלחמה, על יצירת הבסיס לעבודה הרוחנית שלנו, כדי שתהיה מלאה בכוח הוודאות. זה חייב להיות הבסיס לכל יום בחיינו, מכיוון שכפי שלמדנו, זה מה שמחבר אותנו אל האינסוף, וכאשר אנו מחברים את עצמנו אל האינסוף, אנו פותחים את כל שערי הברכות עבור עצמנו. אבל אפילו חשוב מזה, כאשר מספיק מאתנו יעשו את העבודה הזו באופן קולקטיבי, נוכל להעלות עמנו את כל העולם.

קטגוריות : קבלה עם מיכאל ברג