לשמוע עם הנשמה שלנו / מיכאל ברג

רבים מאנשי המדבר שהיו היוצרים והבונים של המשכן, לא קיבלו שום הכשרה ולא היה להם שום ידע בתחומים בהם עבדו, כמו נגרות או צורפות. אבל איכשהו, כשהתחילו לעבוד, הם ידעו כיצד לעשות זאת, ובזוהר יש קטע, בפרשת נוח, האומר לנו שכשהאנשים האלה, שהיה להם רק רצון אחד, למלא את עבודתם, התחילו לעבוד, החפצים הדוממים התחילו ללמד אותם כיצד לעשות זאת. למשל, הזהב התחיל לומר לאדם שהיה חייב לעשות את החושן כיצד לעשותו, והעץ התחיל לומר למי שהיה צריך לבנות את קירות המשכן כיצד לבנותם. זה לא שהאנשים האלה ממש שמעו קולות, אלא שפתאום, בתוך לבם ומוחם, הם ידעו כיצד לעשות את הדברים.

לשמוע עם הנשמה שלנו מאת מיכאל ברג

ההבנה שאנו מקבלים כאן מתייחסת לפרשת ויקרא, שמתחילה במלים "ויקרא אל משה". הקול של הבורא התחיל לדבר אל משה, בעוד אף אחד אחר לא יכול היה לשמוע אותו. משה נמצא עם כולם, ואז פתאום, הוא שומע קול מהמשכן, שבו אומר לו הבורא בדיוק מה לעשות.

אם כן, מה פירוש הדבר? וחשוב מזה, מה הלימוד שלנו כאן?

המקובלים מלמדים שאם העדיפות הראשונה של אדם בכל מה שהוא עושה היא לגלות מה אור הבורא רוצה מהמצב, אז יכוונו אותו בדיוק מה לעשות. אבל, אם נהיה כנים עם עצמנו, העדיפות הראשונה של רובנו היא לקבל אור וברכות עבור עצמנו, ולמרות שאנו רוצים שהטוב והאור שאנו מבקשים יגיעו גם לכל העולם, הרי שזה בדרך כלל נמצא בעדיפות שנייה.

ויש כאן בעיה. דרך זו אינה מאפשרת לנשמה של כל הדברים לדבר אלינו. כל מה שיש בעולם הזה מדבר אלינו… האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מה היה מתרחש אם היינו יכולים לשמוע זאת? אז היינו תמיד יודעים את הדבר הנכון לומר ולעשות. כאשר אנו בעיצומה של עסקה, למשל, העסקה עצמה תאמר לנו בדיוק מה לעשות. אבל אנו חייבים להיות מסוגלים לשמוע זאת.

אם כן, כיצד נתחיל לשמוע את המסרים שנמצאים עבורנו בכל מקום? הבעל שם טוב מלמד שהכל בחיים – מהעסק שלנו, ועד למשפחה שלנו, לספרי התפילה שלנו, ואפילו לקירות ביתנו – רוצה לומר לנו משהו. ואנו מסוגלים לקבל את המסרים האלה, אבל רק בדרך אחת. באמצעות הכנת עצמנו, לפני כל מעשה, בכך שנאמר, למשל: "אני הולך לשיחה החשובה הזו עם הבן שלי. מה אני רוצה? לא שיחשוב עלי דברים טובים יותר, לא שיקשיב לי. אני רוצה שיתרחש מה שהכי טוב לנשמה שלו." או, כאשר אנו יושבים בפגישה עסקית, לא לרצות שיקרה מה שטוב לצרכים האנוכיים שלנו, אלא לרצות רק את הטוב והאור שזה יכול לגלות בעולם הזה.

כאשר זוהי העדיפות הראשונה שלנו, כאשר מה שאנו באמת רוצים מהמצב  הוא מה שאור הבורא רוצה, ואנו מכינים את עצמנו בדרך זו, אז החלק הפנימי של כל דבר מתחיל לדבר אלינו – לא לאוזנינו, אלא לנשמתנו. ואז, נוכל לגלות בכל מצב, שיחה ואירוע, מה שאור הבורא רוצה שנעשה.

לכן, כאשר מתחילה פרשת ויקרא בכך שקול הבורא נשמע רק למשה, היא גם מדברת על הקול שאנו אמורים לשמוע. אנו אמורים להגיע למצב שבו, אומר המדרש, אנו מלאכים ושליחים שיש להם הכוח לעשות מה שאור הבורא רוצה שייעשה בעולם הזה. כאשר משה היה ברמה הזו, הוא התחיל לשמוע את המסרים. ואם העדיפות הראשונה האמיתית שלנו במצב היא לגלות את הטוב והברכות שאור הבורא רוצה לגלות באמצעות המצב הזה, אז יתחיל הקול לדבר גם אלינו, ונוכל לשמוע בנשמתנו.

בזוהר נאמר שלנגרים ולצורפים לא היה כל רצון שיחשבו עליהם טובות בזכות עבודתם. הייתה להם רק עדיפות אחת: שהעבודה תיעשה בדיוק בדרך שבה רצה הבורא שתיעשה, ושהיא תגלה אור וברכות בעולם הזה. ואז, אומר הזוהר, העץ או הזהב התחילו לדבר אליהם, מכוונים אותם כיצד להשלים את עבודתם.

זו הדרך שבה אמורים החיים להיות עבורנו היום. אנו אמורים להיות שליחים של האור, והעדיפות הראשונה של כל דבר שאנו עושים, ביחסים שלנו עם אנשים, במקום העבודה שלנו, בעבודתנו הרוחנית וכו', בסופו של דבר, צריכה להיות ממוקדת לא באור ובברכות שנקבל ממנו אישית, אלא בהבאת האור לעולם הזה לרווחת האחרים. כאשר זאת תהיה העדיפות הראשונה שלנו, נתחיל לשמוע, ולקבל הנחיות ומסרים מכל דבר: נדע בדיוק מה לעשות ומה לומר.

יש מסרים בכל דבר, ואני חושב שזה כל כך מעורר השראה, מכיוון שאם נבין את הלימוד הזה, אז נבין שאנו לעולם לא חייבים לדעת מה לעשות. מכיוון שאם המודעות שלנו תשתנה, והעדיפות הראשונה האמיתית שלנו בכל המצבים, מערכות היחסים, השיחות והאירועים שבחיינו תהיה לגלות את אור הבורא בעולם הזה, לבקש שהתוצאה תהיה רק מה שאור הבורא רוצה, אז נוכל להתחיל לשמוע, בנשמתנו, את המסרים וההדרכה מנשמות האנשים והדברים, מכוונים אותנו לקראת הדבר הנכון לעשות. זו מתנה נפלאה וחזקה שזמינה לנו בשבת ויקרא. 

קטגוריות : קבלה עם מיכאל ברג