לצאת מתוך החושך אל האור / קרן ברג

"ואז הגיע היום שבו הסיכון להישאר סגורים בתוך הניצן הכאיב יותר מאשר הסיכון לפרוח". זו אחת הציטטות האהובות עלי, מסר יפהפה מאת הסופרת אנאיס נין.

לכל אחת ואחד מאתנו יש דרך שעלינו לצעוד בה, ואף אחד לא יכול לקחת אותה מאתנו. בדיוק כפי שהזרע נמצא באדמה האפלה והקרה, גם אנחנו חייבים למצוא את דרכנו החוצה מתוך הבוץ שלנו אל תוך החמימות והאור הנפלאים של גורלנו ומטרתנו. אם דיברתם אי פעם עם מישהו שהשיג הרבה בחייו, בוודאי שמעתם סיפורים של טעויות, כישלונות, ספקות, עיכובים וחסימות. דרך החיים רצופה במחסומים שאנו נמצאים כאן כדי להתגבר עליהם ולנצחם. אני תמיד אומרת שרק אחרי תקופה של לחץ יכול הפחם להפוך ליהלום נפלא. השבוע הזה אנו יוצאים מתוך הבוץ עם ההבטחה שהאור יהיה שם בשבילנו, ויעזור לנו לפרוץ את המחסומים ולהשתחרר אל החופש ואל החיים שאנו חולמים עליהם.

מודעות שבועית מאת: קרן ברג

בפרשת השבוע הזה, פרשת "וארא", אנו קוראים על המכות המפורסמות. אנו קוראים על המסע שעברו בני ישראל כדי לצאת מהבוץ שלהם. לאלה מכם שאולי אינם מכירים את הסיפור המקראי, הבורא שלח עשר מכות אל פרעה כדי להכריח אותו לשחרר את בני ישראל מהעבדות. אנו קוראים על שבע מהמכות האלה השבוע הזה. המכות האלה היו שבע מכות אנרגיה עצומות כדי לעזור לשחרר את האחיזה שהייתה לפרעה בבני ישראל. אנו לומדים שמה שבאמת התרחש הוא שבני ישראל השתחררו מהפחדים, חוסר הביטחון, הספקות העצמיים והמגבלות שלהם – כל הדברים שמנעו מהם להגיע אל הרמה הבאה של מסעם הרוחני. הבורא שלח את האנרגיה של המכות כדי לשבור ולסלק מחשבות והרגלים ישנים שכבר לא שרתו אותם. כל שנה, במשך השבוע הזה, גם לנו ניתנת המתנה היקרה ורבת הערך הזו של עזרת הבורא, כדי לנקב את מעטה החושך, לפלס את דרכנו ולצאת מתוך החושך אל האור המחכה לנו. מכיוון שכאשר אנו מוצאים את עצמנו בייאוש ובחוסר אונים, רק הבורא יכול להציל אותנו. לפעמים, אנו יכולים למצוא את עצמנו עמוק כל כך בגיאיות ובעמקים החיים, שכל מה שאנו יכולים לעשות הוא להסתכל למעלה ולבקש את עזרת הבורא מתוך לב ענו ובוטח.

יש משל שהייתי רוצה לחלוק עמכם השבוע הזה, על אדם שהבורא ביקש ממנו לדחוף סלע. זו הייתה אמורה להיות עבודת חייו. הבורא הראה לו סלע גדול והסביר לו שהוא אמור לדחוף את הסלע בכל כוחו. האיש עשה כך, ובמשך ימים רבים הוא טרח ועמל מצאת החמה ועד שקיעתה; דוחף את הסלע בכל כוחו. ובכל זאת, למרות כל מאמציו, הסלע לא זז. כל לילה הוא היה מותש, שחוק, כואב, והרגיש שכל היום שעבר התבזבז לשווא. האיש התחיל לחשוב: "בשביל מה לנסות? לעולם לא אצליח להזיז את הסלע!" המחשבות האלה דכאו את רוחו של האיש וריפו את ידיו והוא הפחית את מאמצי הדחיפה שלו. הוא התפלל לבורא: "עבדתי קשה כל כך במשך זמן רב כל כך והשקעתי את כל כוחי במה שביקשת ממני. ובכל זאת אחרי כל הזמן הזה לא הזזתי את הסלע אפילו בחצי מילימטר. מה לא בסדר? מדוע אני נכשל?" ענה לו הבורא: "אני ביקשתי ממך רק לדחוף את הסלע. מעולם לא ביקשתי ממך וגם לא ציפיתי ממך להזיז אותו. המשימה שלך הייתה רק לדחוף. אני הייתי אמור להזיז את הסלע." 

בחיים יש לנו הרבה רגעים יפים ונפלאים, אבל אנו יכולים גם לחוות זמנים קשים שמטרתם היא רק לאפשר לנו להשיג מילוי רב יותר ולהגיע לימים שמחים יותר. אנו יכולים לחוות חוסר ביטחון וספקות עצמיים. אנו עשויים להתמודד עם פחד. אנו עלולים לעמוד בפני אלפי דברים. יתכן שנחווה שליליות רבה בדרך להגשמת חלומותינו. אבל אנו יכולים ונשיג את מטרותינו אם נמשיך להיות בוודאות ונהיה בטוחים בעצמנו, בתהליך עצמו, ובבורא. כולנו הגענו לעולם הזה עם שליחות מיוחדת אך ורק לנו, אבל אנו לא חייבים לעשות אותה לבד. הבורא נמצא שם בשבילנו, עוזר לנו ומדריך אותנו לאורך כל הדרך.

השבוע הזה יתכן ותרגישו את היקום דוחף אתכם לגדול ולהתקרב יותר למי שבאתם לעולם הזה כדי להיות. הייחודיות, הזוהר והאושר העילאי שהם אתם מוכנים כבר להתגלות. תנו לעצמכם את האפשרות לרצות ולהתכונן להיות חופשיים. אפשרו לעצמכם להיות מוכנים להרגיש את חמימות השמש על פניכם, ואת הרוח בשערכם.

השבוע הזה גם ניתנת לנו המתנה לראות מה דוחף אותנו אחורה. זהו את הדברים האלה באהבה, בעדינות, וחשוב מכל, באומץ. כתבו אותם, כל אחד על דף נייר קטן. האם אתם פוחדים מכישלון? אולי אתם מפקפקים ביכולות שלכם, או חסר לכם רצון. כתבו את כולם, ואז זרקו אותם לאש. הרגישו את יד הבורא בחייכם, מסירה, אחד לאחד, כל מה שעומד בדרככם להשיג את החיים שאתם אמורים לחיות. היו איתנים וקדמו בברכה את יפי העתיד ואת השמש העולה ובוקעת באופק. וכמו הפרח בתוך הניצן, דעו שהיום, יומכם, הגיע סוף סוף.

מכיוון שכבר מכאיב מאוד להישאר כפי שאנחנו.

הגיע זמנכם לפרוח, והפעם הזו שום דבר לא יעמוד בדרככם.

כל אהבתי

קרן 

קטגוריות : קבלה עם מיכאל ברג