ליצור באמצעות המלים שלנו / מיכאל ברג

כאשר משה מגיע לגבול ארץ ישראל ואומר לבורא: "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן" [דברים פרק ג' פסוק כג'] הוא משתמש במלה "נא", שפירושה "בבקשה". המקובלים אומרים שמשה ידע שכאשר הוא משתמש במילה "נא" פעמיים, הבקשה חייבת להתממש, למשל כאשר הוא רצה לרפא את אחותו מרים, הוא אמר את המילה "נא" פעמיים.

בתגובה למשה, אומר הבורא: "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" [דברים, פרק ג', פסוק כו'].

מכיוון שאם משה היה אומר את המילה "נא" פעמיים שוב, הוא היה חייב לקבל רשות להיכנס לארץ ישראל. אם כן, אם אנו קוראים את הדברים כפשוטם, זה נשמע משונה מאוד. זה נשמע כאילו הבורא נמצא תחת שליטת משה. לא זו הדרך שבה רוב האנשים מבינים את הבורא, אותו אנו רואים ככל יכול. האם זה לא צריך להיות שאם הבורא אינו רוצה שמשה יכנס לארץ ישראל, משה לא יכנס לארץ ישראל? מה זה משנה באלו מלים השתמש משה?  

ליצור באמצעות המלים שלנו מאת מיכאל ברג

כאשר ברא הבורא את העולם, הוא שם בו שיטה מסוימת; שחלק ניכר וחשוב בה אומר שהמלים למעשה יוצרות. אמנם, נכון שאם הבורא רצה לשנות את הטבע ולא להרשות למשה להיכנס לארץ למרות שהוא אמר את התפילה עם המילה "נא" פעמיים, הבורא עדיין יכול היה לעשות זאת. אבל האופן שבו השיטה הרוחנית עובדת – שבה הבורא אינו שובר את הבטחתו אלא אם כן זה נחוץ באופן מיוחד – הוא שבאמצעות המלים שלנו, אנו בוראים.

לכן, אם משה היה אומר את המילה "נא" פעמיים, הוא היה חייב להיכנס לארץ ישראל. זו מהות השיטה הזו, וזה כוח המלים שלנו. רוב האנשים חושבים על התפילה כעל דרך לבקש מהבורא דברים. אבל,  אנו לומדים כאן שהתפילה אינה דרך לבקש; היא דרך ליצור. וזו אחת המתנות הגדולות הניתנות לנו בשבת "ראה".

יש מקום נוסף שבו אנו מוצאים את התעוררות כוח המלים כאמצעי ליצירה: כאשר יצחק רוצה לתת את הברכה לבנו עשו. אנו יודעים את הסיפור – יעקב מתלבש כמו עשו, ויצחק חושב שהוא עשו, ולכן נותן לו את ברכותיו. לאחר שיעקב עוזב, עשו בא ויצחק מבין שהוא ברך את הבן הלא נכון, ואומר, "אף על פי כן, הברכות יתממשו". מדוע? אם יצחק לא היה רוצה לברך את יעקב שהערים עליו, האם לא יכול היה לקחת אותן חזרה ולומר: "עשיתי טעות?"

לא, הוא לא יכול היה. מכיוון שברגע שיצחק נתן את הברכה, המלים שלו כבר יצרו אותה. עם ההבנה הזו, אנו חייבים עכשיו לשנות את המודעות שלנו לגבי התפילה. זכרו את יצחק. זכרו את משה ואת הבורא. המלים שלנו יוצרות, והמידה שבה אנו יודעים זאת היא המידה שבה הן אכן עושות זאת ויוצרות. אחת הסיבות הגדולות לכך שהתפילות שלנו לא נענות היא שבדרך כלל, כאשר אנו מתפללים, אנו מבקשים בקשה מהבורא. אבל עכשיו אנו יודעים שלא זו הדרך שבה זה עובד. עכשיו אנו יודעים שכאשר אנו אומרים את המלים בשעת התפילה, אנו בעצם פועלים כבוראים בעצמנו, ואם אנו לא באמת מבינים שזה מה שאנו עושים, אז אנו לא באמת מתפללים.

אחת המתנות שמשה מעורר בתוכנו בשבת "ראה" היא חיזוק הודאות שלנו שאנו יכולים ליצור באמצעות המלים שלנו. אם הייתה לנו באמת הוודאות שאנו יכולים לממש את האור באמצעות המלים שלנו במה שאנו קוראים תפילה – שאנו יודעים עכשיו שאינן מלים של תפילה, אלא מלים של בריאה – זה היה מתרחש. אבל אנו לא עושים זאת. יש לנו ספק, אפילו אם אנו באמת רוצים להאמין, אפילו אם אנו באמת רוצים שתהיה לנו ודאות. יש רק סימן אחד שאומר לנו אם אור הבורא יתממש באמצעות האדם או לא, והסימן הזה הוא הכמות או הרמה שבה אותו אדם יודע שהוא או היא יכולים ליצור באמצעות עזרת האור.

כדי לעשות זאת, אנו חייבים באמת, באופן מעשי, להרגיש את אור הבורא אתנו תמיד. הדרך לאמוד כיצד אנו עושים זאת היא לקחת צעד אחד אחורה ולהתבונן על דברים מסוימים שאנו עושים או לא מאפשרים לעצמנו לעשות בחיינו. אם היינו תמיד מרגישים את אור הבורא בתוכנו, עמנו, היו דברים מסוימים שלא היינו מרשים לעצמנו לעשות. לא נכון לומר: "כאשר אגיע למצב שבו אצור באמצעות המלים שלי, אז אור הבורא נמצא עמי. אבל כאשר אני נכשל, כאשר אני פועל בלי כבוד אנושי, כאשר אנו פועל מתוך כעס, אור הבורא אינו עמי".

אנו לא יכולים פשוט לקרוא לבורא כאשר אנו רוצים; אנו או חיים עם הודאות שהאור נמצא אתנו תמיד ובכך אנו יכולים ליצור ולשנות באמצעות המלים שלנו, או לא. כאשר אנו מבינים שיש לנו הכוח הזה, אנו מבינים שהוא חייב להיות בשני המקרים, כאשר אנו צריכים את עזרת האור וגם במקרים שבהם אנו שוכחים אותה.

זה לימוד חזק מאוד: כמות החוזק שיש לנו ביצירה באמצעות מלות התפילה שלנו תלויה אך ורק בכמה אנו יודעים שאור הבורא נמצא עמנו. וזה גם חייב להיות מקיף כל; זה לא יכול להיות רק כשאנו צריכים זאת בניגוד לכך שאנחנו לא צריכים זאת. הלימוד הזה מראה לנו עד כמה קל לנו, באמצעות המלים שלנו, למשוך את אור הבורא וליצור באמצעות שינוי ונסים.

המילה "ראה" פרושה לראות. מה פירוש ראיה? ללכת לרמות חדשות של מודעות. יש לנו הבנה חדשה עכשיו באשר למשמעות התפילה. אנו, באמצעות המלים שלנו, יש לנו הכוח והיכולת ליצור מה שאנו מתפללים עבורו. וכיצד אנו מושכים יכולת גדולה יותר ליצור את הדברים האלה? בכך שאנו מעוררים ודאות אמתית, קבועה ותמידית שאור הבורא נוכח עמנו תמיד. 

קטגוריות : קבלה עם מיכאל ברג