בזמנים של חושך, הנשמה שלנו נלהבת / מיכאל ברג

פרשת "ויחי" מתחילה במשפט "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". יעקב חי במצרים במשך 17 שנים. בפרשה הקודמת, קראנו על חיי יעקב, ועל כל הקשיים שחווה. אבל אז, כל מה שקראנו על חייו במצרים היה שהוא חי שם במשך 17 שנים. אם כן, מה התרחש במשך 17 השנים הללו? מדוע לא מספרים לנו עליהן? הוא בילה את 17 השנים האחרונות של חייו מוקף ביוסף ובשאר ילדיו, והיה מאושר מאוד; אבל, לא זה מה שבאמת חשוב. אלא, שבמשך 17 השנים הללו, לא היו לו יותר אתגרים.

יעקב היה אחת הנשמות הנעלות ביותר שהגיעו אי פעם לעולם הזה, לכן  אין הכוונה לכך ש-17  השנים הללו היו לא מלאות בעבודה רוחנית, נתינה, או חיבור לאור הבורא; הן היו מלאות בכך. אבל הסיבה לכך שיש משפטים, פסוקים וקטעים על כל השאר – כאבה של רחל, כאבו של לבן, כאבו של עשו, כאבו של יוסף – היא שהם היו הסיבה לכך שיעקב הגיע לעולם הזה, ובאמצעותם נשמתו התחברה והשתנתה.

בזמנים של חושך, הנשמה שלנו נלהבת  מאת מיכאל ברג

בחיים, אני חושב שרובנו מתמלאים השראה והתלהבות כאשר אנו עושים את העבודה הרוחנית, והדברים מתנהלים כשורה עבורנו. ועם זאת, אנו שוכחים את האמת הרוחנית הבסיסית, שהיא שהאור מתגלה בזמנים של אתגר. לכן, אנו יכולים להבין כאן שהסיבה לכך שכל מה שמסופר לנו על  השנים שבילה יעקב במצרים הוא שיעקב בילה שם 17 שנים היא שהזמן הזה במצרים לא היה מאתגר כמו כל השאר. ואנו חייבים לזכור זאת עבור עצמנו. כל כך קל להתאכזב ולהיות מתוסכלים כאשר אנו מאותגרים בדרכים גדולות או קטנות. אבל כשאנו עושים כך, עכשיו, עם ההבנה הזו, אנו יכולים להזכיר לעצמנו שברגעים האלה, אנו מגלים אור.

בפרשה הזו נאמר בזוהר שהמילה "ויחי" מייצגת "חיות", חיבור אמתי לאור הבורא באדמת מצרים. רב יוסי שואל, מה מתרחש השבת הזו, מדוע זו שבת חשובה כל כך, עם כה הרבה אור שמתגלה בה? הוא עונה שליעקב הייתה נבואה הרבה יותר גדולה, בהירה וטהורה כאשר היה במצרים מאשר הנבואה שקיבל בארץ ישראל, שהיא במצב הרבה יותר נעלה. יעקב ראה את כל הדרך עד סופה, הוא ראה את הגלות ואת החושך שיבוא על האנושות במשך שאר ההיסטוריה, אבל הוא לא התעלה למצב הזה עד שהיה במצרים, שמייצגת את הזמנים שיש בהם אתגר וחושך.

לכן, כאשר נאמר "וַיְחִי יַעֲקֹב", פירוש הדבר הוא שיעקב היה מחובר לאור החזק ביותר של הבורא, האור שאיש מלבד משה לא היה מחובר אליו. מדוע? כי "בארץ מצרים" יעקב היה מסוגל להשיג אותו, מכיוון שאלה היו זמנים של אתגר. הדרך היחידה להשיג את מצב החיבור הנעלה הזה, מצב הבהירות הנעלה הזה, היא לעבור דרך אתגרים.

אנו לומדים מזה שכאשר אנו אולי מרגישים מאותגרים, לחוצים, לא מאושרים, או מאוכזבים, הנשמה שלנו נלהבת, מכיוון שהיא יודעת שזו הסיבה לכך שאנחנו נמצאים כאן. הנשמה שלנו אומרת: "תן לי את האור שמתגלה כאשר אני עובר דרך מצרים, עוברת דרך אתגרים. תן לי את היכולת למשוך את אור הבורא למטה אל הזמנים החשוכים." זה כלי רוחני חשוב ומעשי מאוד, שניתן לנו בשבת "ויחי", ויש לקוות שנוכל כולנו להעריך אותו ולהתחיל להשתמש בו.

קטגוריות : קבלה עם מיכאל ברג