כיצד ליצור שיתוף פעולה עם ילדים

מאת: המרכז לקבלה

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שבכל אחד מאיתנו ישנם שני כוחות מנוגדים: כוח אחד הוא הקול של הנשמה שלנו, שמעודד אותנו להיות בנתינה ולהתחשב באחרים, והכוח השני הוא הקול של האגו שלנו, שמעודד אותנו לחשוב רק על עצמנו. לקול הזה "היריב".

בכל פעם שאנחנו נמצאים בצומת של קבלת החלטות, שני הקולות מנהלים מאבק על הבחירה שלנו. לרוב תמיד נשמע קודם את קולו של היריב, ואילו כדי לשמוע את קול הנשמה ברגעים של סערת רגשות, צריך להתאמץ, להירגע ולהנמיך את קול היריב.

מה קורה אצל ילדים? ילדים מפתחים יכולת לעצמאות והתחלה של הבנה שיש להם אפשרות בחירה ועם הגיל היכולת וההבנה מתפתחת, זו תגלית כל כך גדולה עבורם – המעבר מתלות מלאה בהורה לאפשרות לבחירה אישית.

וכמו צעצוע חדש, מנסים אותו כמה שיותר, עד כדי כך שגם כשילדים מתכוונים להגיד "כן" הם לפעמים יגידו "לא" באופן אוטומטי! רק בגלל שהם יכולים! ואם זה מעורר בנו ההורים תגובה כלשהי, זה מרתק אותם עוד יותר: "וואו, אני יכול להשפיע על מצב הרוח וההתנהגות של ההורה שלי! איזה כוח ענק יש לי!"  ומה הפיתרון?

כיצד ליצור שיתוף פעולה עם ילדים מאת: המרכז לקבלה

מניעה והתמודדות

נושא המשמעת הוא נושא רחב עם מידע רב ואפשרויות שונות לפיתרון, בכדי למצות את הנושא נדון בו בשתי רמות, – מניעה של בעיות התנהגות והתמודדות עם בעיות בזמן שהן קורות.

נתחיל בהתמודדות זה הצעד הקל יותר. אנחנו יודעים שילדים אוהבים הרגלים, שגרה וכללים, זה מה שמקנה להם בטחון מכיוון שכך הם יודעים למה לצפות. כשאנחנו מגיבים באופן תגובתי, לרוב, הדרך לפיצוץ קצרה מאוד ואז אנחנו מענישים, צועקים או מאיימים; קרקס שלם שבדרך כלל רק מלבה את הויכוח. אנחנו הופכים לילדים בעצמנו ונותנים לילדים שלנו את כל הכוח לשלוט בנו וכך השיגרה והביטחון שלהם מתערערים. חשוב שנזכור שהדרך הזו אף פעם לא תשיג פיתרון לטווח הארוך ולא תוביל לשינוי בהתנהגותו של הילד, והרי זו המטרה שלנו בסופו של דבר. גם אם בהתחלה לא נצליח לא להגיב בצורה תגובתית, הצעד הראשון הוא לזכור שזה לא הפיתרון לבעיה ולהיות מוכנים להיפתח לדרך אחרת.

עלינו לגרום לילד להבין שכדאי לו להקשיב לנו והוא ירוויח מזה, ובו זמנית לא להגיב ניתן לעשות זאת רק  באהבה ואסרטיביות. גם אם אנחנו עומדים להתפוצץ, אם נראה את זה כלפי חוץ זה לא יעזור. חכמת הקבלה מדברת הרבה על סיבה ותוצאה כערך מאוד חשוב בחיים וגם בחינוך. ההבדל היחיד והמהותי בין להעניש לבין להסביר לילד את חוקי הסיבה והתוצאה בחיים שלנו הוא בהזהרה מראש. לא בכעס ואיומים אלא באהבה ונחישות: "אני אומר/ת לך מראש שאם לא תתלבש עכשיו לגן אתה לא תוכל לבחור איזה שיר נשמע בדרך בפלאפון, אני אבחר בעצמי. ואם תתלבש עכשיו ובעצמך תוכל לבחור שני שירים!" במשפט הפשוט הזה יש כמה דברים חשובים:

1.לא היינו בתגובה ולא הענשנו

2.הסברנו בצורה פשוטה ובכבוד את תוצאות הבחירה של הילד

3.נתנו לו אפשרות לבחור במשהו שהוא אוהב וחשוב לו כדי לדרבן אותו לבחור באפשרות שאנחנו מעדיפים מבלי להיכנס למאבקי כוח

4.לא אמרנו לו רק מה לא לעשות, אלא מה ירוויח אם אכן יקשיב לנו

הרבה פעמים מרוב שילדים שומעים "לא" הם גם עונים "לא" באופן אוטומטי. כשאנחנו מענישים אנחנו פועלים ממקום תגובתי ולא מאפשרים לילד לבחור אחרת מבלי להרגיש שהפסיד משהו. אם נשים לב, הרבה פעמים אנחנו לא מקיימים את העונשים שעליהם הצהרנו, או שמרוב איומי סרק למילה שלנו כבר אין משמעות והילד כבר לא מקשיב בכל מקרה.

טכניקה נוספת להתמודדות היא לפעול עם הילד בהתאם למזל האסטרולוגי שלו, כדי לעודד שיתוף פעולה ולא להיכנס עימותים בנקודות רגישות שלו. לדוגמא, בני מזל אריה – לא לצעוק, להעיר או לפגוע בכבוד שלהם בפרהסיה. בני מזל טלה – כדאי לסקרן ולעורר את רוח התחרותיות שלהם. בני מזל תאומים – כל הזמן לחדש ולגוון את השיגרה, לעומת זאת בני מזל שור צריכים שיגרה והרבה הכנה מראש לפני כל פעילות.

חשוב שנקשיב ונתבונן בכל ילד ונלמד אותו ואת השפה שמדברת אליו, ונדבר איתו בשפה שלו. ברגש עם ילדים רגישים, בהגיון עם ילדים שכלתניים ולא להיכנס למאבקי כוח עם ילדים עקשנים. כמו שאומרים choose your battles (בחרו את הקרבות שלכם) – מהם הדברים שחשובים לנו ואנחנו לא מוותרים עליהם? ומהם הדברים שרק מכאיבים קצת לאגו שלנו, אבל נוכל לוותר עליהם כדי שגם הילד שלנו ירגיש שהוא בוחר בעצמו, שלמילים ולרצון שלו יש כוח, והוא משמעותי ובעל ערך והרבה פעמים זה עניין של ניסוי וטעיה עד שמוצאים מה עובד בשבילנו  מה עובד עם ילדנו.

לקריאה נוספת על התאמה אסטרולוגית לילדים קראו בספר "אסטרולוגצ'יק" מאת מיכל ברג  

קטגוריות : משפחה והורות