אהובתי, מה זה משנה מי צודק? / אבנר מדר

יש הרבה מקרים בחיי היום יום בהם אנו מחפשים את הצדק והאמת.

בכל ויכוח וקונפליקט ישנה נטייה לשפוט מהר: מי צודק ומי טועה , אני צודק והוא טועה.

ויכוח בין בעל ואישה

ויכוח בין אנשים במקום העבודה

ויכוח בין חברים

ויכוח בין פוליטיקאים

בד"כ הוויכוח  יהיה סביב מידת האמת, לכל אחד יש הסברים נכונים, אבל כשצודק ולא צודק לא באים מאהבה האמת לא שווה כלום.

אהובתי, מה זה משנה מי צודק? / אבנר מדר

"בעלי החורבן ובעלי הביניין"

במאמר שנקרא " שלום העולם" מסביר הרב יהודה אשלג כי האנושות נחלקת לשניים:בעלי החורבן ובעלי הביניין.

בעלי הביניין הם אנשים בעלי לב ורחמים שלא מסתכלים מי צודק ומי טועה, הם רגישים לצרכי האדם האחר ולא פוגעים בו בשם הצדק.

לעומתם, בעלי החורבן הם אנשים הדבקים במידת האמת ונלחמים על הצדק גם אם זה פוגע באחר.

כמובן שיש חשיבות לעובדות ולהבנה מי צודק ומי טועה, אבל לבעלי הביניין חשובה יותר האחדות במשפחה, במקום העבודה, במדינה ובעולם. את בעל החורבן מעניין בסופו של דבר לקבל את מה שהוא רוצה.

ישנו חוק רוחני שאומר שאם אדם מרוכז ברצון שלו לקבל לעצמו, הוא בסופו של דבר יפגע בסובבים אותו, ,כי הוא לא מספיק רגיש לאחר ולכן פגיעה באחרים היא בלתי נמנעת.

אדם שמצליח בעסקים ומתמלא באגו על היותו מצליחן, יוכל למצוא הרבה "סיבות" טובות  לפגוע באחר, כי הוא עוזר לכל כך הרבה אנשים וכו, אבל האם שווה ל"לגמור" בן אדם בשביל ה"אמת"?

אהבה גדולה יותר מהאמת

ההבדל העיקרי בין בעלי הביניין לבעלי החורבן הוא החיבור ללב, אם הוא נמצא ברצון לתת או ברצון לקבל.

כשהורים אומרים לילד שלהם מה לא בסדר בהתנהגות שלו, יכולה להיות להם הנטייה להתרכז במה שהם רוצים שהילד יעשה ופחות ברגישות כלפי הילד.

נניח שההורים אומרים רק את האמת לילד, האם זה בונה את הילד לטווח הרחוק?

בויכוח במקום העבודה,  שיכול להיות מבוסס על יריבות ארוכה בין שני אנשים, האם כדאי לוותר או לעמוד על שלנו?

כשפוליטיקאי  ממחנה השמאל מתנגח ביריבו ממחנה הימין, או ההיפך, למען "מדינת ישראל", ויש לו עובדות מוצקות, האם כדאי לבחור בו?

התשובה כמובן נמצאת בשאלה האם האמת משרתת את האינטרסים של האדם או את טובת האחר?

כמו עיתונאי שחושף את האמת על אדם מסויים, מלבין את פניו ברבים, פוגע בילדים ובמשפחתו של אותו אדם כדי לקבל קידום בעבודה.

האם לא קיימת דרך שמאחדת בין האמת לאהבה?

 במקום שיש קונפליקט, האהבה והרגישות לזולת גדולים יותר מהאמת.

האם אנו בעלי ביניין או חורבן?

בכל אחד מאיתנו יש את מידת הביניין ואת מידת החורבן.

אחת מהאינדיקציות שאדם באמת עובד עם הלב, זה שהוא מוכן לשחרר לטובת אחדות הכלל.

אם הוא שיחרר באמת, החוקיות של היקום תחזיר לו את כל מה ששיך לו.

אינדיקציה נוספת: אדם ששמח לשמוע על הצלחות של אחרים הוא מבעלי ביניין.

כשחבר מתקשר ומבקש עזרה מאיתנו, יש לנו באיזה מקום נסתר, שמחה על כך שהוא בבעייה… וכמובן אנו עוזרים לו, אבל יש פה מקום לחזק את החמלה שלנו על אחרים.

כשאנו עוזרים לחבר לעשות שלום עם אשתו, יש לנו באיזה מקום נסתר, שמחה על כך שאני זה שעשיתי את השלום ולא מעצם השלום עצמו…

בעלי ביניין מוכנים לוותר על שליטה כדי לעזור לאחרים. עזרה אמיתית תמיד באה עם איזו הקרבה מצידנו. אם אני רק נותן עיצות ודיבורים  זאת לא נחשבת עזרה אמיתית.

לגבי עושי השלום במדינתנו:

כאשר המצב הביטחוני – כלכלי קשה, האם מפלגת האופוזיציה מרגישה את הכאב של האנשים או יותר שמחה על כך שיש הזדמנות להתנגח?

כתוב בספר הזוהר שאת המהלך של שלום בעולם תוביל אישה רוחנית, שבאופן טבעי נמצאת בקבוצת בעלי הביניין של העולם.

ואני, לגבי עצמי, ממש מקווה שרגע אחד לפני וויכוח עם אשתי אני אעצור ואגיד לה:

" אהובתי, מה זה משנה מי צודק" 

קטגוריות : זוגיות ואהבה, קבלה עם אבנר מדר