חג השבועות

* חג שבועות – מתוך חלונות בזמן מאת הרב ברג.

המשמעות האמיתית של חג השבועות אבדה ונשכחה במשך הדורות.  מעטים היהודים, או הגויים, המכירים את משמעות החג.

שינויים מתרחשים בתדירות מסביבנו. אנו עוברים ממצב יציב אחד למצב יציב אחר, ואלה מחוברים על-ידי תקופות של חוסר יציבות.  אנו נכנסים למצב חדש בעקבות סיום המצב שלפניו. השינויים האלה מתרחשים ללא רצוננו ובלי שיהיה לנו חלק בהחלטה לגביהם. אנו מקבלים את השינויים הללו בחיים ומשלימים עם העובדה שהם נחוצים לנו. על פי רוב, השינויים הללו הם בלתי צפויים.

 חג שבועות - מתוך חלונות בזמן מאת הרב ברג.

לשם מה לנו לקיים את חג השבועות ולציינו כל שנה? אומר רבי שמעון שמדי שנה, בשבועות, יש באפשרותנו לרכוש ביטוח חיים, המבטיח שבמהלך החודשים הקרובים, לא יאונה למבוטח כל רע. כל מי שיקיים את התקשורת הרוחנית של שבועות כהלכתה, מובטח לו שלא ימות ולא יינזק, לפחות עד ראש השנה הקרוב.

המשמעות העצומה הגלומה בדברים אלה היא, שבליל שבועות ניתן להתחבר לכוח של "בילע המוות לנצח", בהיקף המספיק לפחות לארבעה חודשים.

שבועות נקרא גם חג ההתגלות הגדולה. רוב הרבנים ייחסו זאת לגילוי עשרת הדברות בעולם;

מדוע ניתנה התורה ביום שבו ניתנה ולא בכל יום אחר בשנה? האם יש קשר בין הדואליות של התאומים לבנין שני לוחות הברית? הזוהר מגלה שלתזמון יש משמעות מכרעת בעולמנו.  יש זמנים שבהם יוצאת לפועל אנרגיה שלילית ולעומתם יש מועדים שבהם כל היקום מוצף בגל של מודעות ואנרגיה חיובית.  תזמון הוא שקובע אם אדם יהיה עשיר או עני, חולה או בריא, סובלן או עצבני.

בחג שבועות ובמעמד מתן תורה ניתנה לנו הזדמנות מאוד מיוחדת מידי הבורא. הזדמנות זו הצריכה קיום תנאים אנרגטיים מאוד מיוחדים ברחבי היקום.  תנאים אלה מתקיימים אך ורק ביום ו' בסיוון.

התורה ניתנה לכל עם בלשונו, רק עם ישראל קיבל את התורה בעברית, בעזרת אותיות החודש: ר'+ ז', ערוצי התקשורת המקשרים אותנו לאור הבורא המצוי בפנימיות התורה.  האות ר' בראה את כוכב "כוכב", והאות ז' בראה את מזל תאומים.  זה הכוח האמיתי, כוח הבריאה של האותיות העבריות.  באותיות של שאר השפות לא קיים כוח הבריאה, והן רק ערוצים לידע.  היום הכוח מדולל, אבל  כוח  הבריאה  בצורתו  הזכה ביותר מתגלה דרך השפה העברית, שפעם הייתה השפה המדוברת בעולם כולו.  אומות העולם קיבלו את המסר באופן מוחלש, דרך המסכים של עולם האשליה, המובנים בלשונותיהן השונות.

אותיות החודש מצטרפות למלה העברית רז שפירושה סוד, וערכן הגימטרי שווה למלה אור. המסר פשוט: סוד החיים טמון בקשר עם האור.  סוד ההצלחה בעולם הוא היכולת להתחבר לכוח האור של הבורא ולהזרימו דרכנו.  רק בחודש שבו שוררת מודעות זו ביקום, ניתן לגלות את התורה.  אמנם בכל חודש מתגלה אור הבורא הגלום בתורה, אך הגילוי מתבצע דרך ערוצים המדגישים היבטים אשליתיים של בידול והפרדה. בכל חודש אחר היינו מתייחסים לעשרת הדברות כאל עשרה חוקים, עשרה ציוויים: לא תגנוב מן הזולת, לא תרצח את הזולת וכו'. רק בסיוון ניתן להבין שאלה הם מפתחות להעלות את מודעותנו ולהגיע לאחדות עם הניצוץ האלוקי שבקרבנו, עם האמת הפנימית המוחלטת.

עשרת הדיברות אינן מתארות מצב חברתי אידיאלי, כעין אוטופיה, אלא את התוצאה של הימצאות במודעות הנכונה. על ידי התקשרות נכונה אל האור, יצא באופן טבעי שלא נפגע בזולת, בלי שמחוקק, שופט ושוטר יאלצו אותנו לציית לחוקים חיצוניים שהוכתבו לנו.

בחודש סיוון נשפטים העצים, כשם שבתשרי נשפטים בני האדם. מי יחיה ומי ימות בממלכת הצומח – נקבע בחודש סיוון. בסיוון נשפטים העצים במסגרת הייחוס של זעיר אנפין, המסגרת של פרואקטיביות, המסגרת של הפעלה יזומה של כוח התנגדות. העצים צומחים בניגוד לכיוון כוח המשיכה של כדור הארץ, היינו, פועלים בניגוד לרצון לקבל לעצמו; כלומר, העצים מפעילים כוח התנגדות.  זו האנרגיה שקיבל העולם בשבועות, ובעזרתה נזכה לחיסון מפני כאוס ולחיי נצח.

הזוהר אומר שבמעמד מתן תורה "בילע המוות לנצח". באותו מעמד נגמר התיקון בחירות ממלאך המוות, חירות מכאוס, חירות מכל גילויי מודעות השטן בעולם.חירות זו הייתה התוצאה של הארת כל העולם באור הבורא, אור של חיים ושלמות. הארה זו אפשרה לכל אדם לראות מעבר למרחב ולזמן, מקצה העולם ועד קצהו, ולהשיג שליטה מוחלטת וודאות מוחלטת לגבי כל היבט של חייו, כולל אירועים עתידיים.  הגילוי של שבועות כלל לא רק את עשרת הדברות, אלא אנרגיית חיים בעוצמה ובהיקף שביטלה לחלוטין מודעות של מוות וסוף.  וכיוון שאין העדר ברוחני, מה שקרה פעם אחת על הר סיני, מוכרח לשוב ולקרות כל שנה בכל היקום ב- ו' בסיוון.

על ידי יישום ההמלצות של רבי שמעון והאר"י, יש באפשרותנו להתחבר ולהתקשר עם אנרגיית חיים עצומה זו.  אך יש דרך מאד מסוימת לביצוע התקשורת.  יש למשוך את האור תוך יישום כוח התנגדות. זה המצב כיום וכך היה גם אז. עשרת הדברות מדריכות כיצד ליישם כוח התנגדות בחיים.  כל מי שייחשף לאור העצום של שבועות כאשר הכלי הרוחני שלו אינו ראוי, היינו, אינו מותאם למשימה מבחינת המודעות, עלול להישרף, חס ושלום.  זה המסר שהעביר הבורא לבני ישראל לפני גילוי האור הגדול, כאשר כפה עליהם הר כגיגית: כאשר יתגלה האור העצום בעולם – או שתתחברו אליו באמצעות המודעות שמלמדת התורה ותזכו לחיי נצח ולגמר התיקון; או שהאור העצום ישרוף אתכם, לא כעונש, אלא כתוצאה פיסיקלית של אי-התאמת הכלי לאור;

ביום ו' בסיוון כל היקום הוא כעין מסנן, כמו שכבת האוזון, המאפשרת לקבל את אור השמש בלי להינזק.  בעת מתן תורה הגנה עלינו תבונת האנרגיה הקוסמית מפני עודף האור וכוח החיים שחשף הבורא בעולם.  מצב התודעה הקוסמי ששרר אז, שבו העולם אינו מישיר מבט אל האור אלא מפנה מבטו מן האור והלאה על מנת למנוע סנוור, נקרא "אחור באחור". איש מאתנו אינו יכול לדעת מתי מתרחש אירוע כזה ביקום; אך רבי שמעון ידע זאת ואף טרח לגלות לנו את לוח הזמנים הקוסמי לשימושנו.

בשבועות הפכו בני ישראל לעם ישראל, העם היהודי. המושג "עם נבחר" הוא שיבוש ופירוש לקוי של המושג "עם סגולה". עם סגולה הוא העם המאמין בסגול, היינו, במערכת שלושת הקווים: ימין, שמאל ואמצע. אפשר לומר שהנורה החשמלית, שפעולתה מתבססת על שני הקטבים החשמליים ופעולת הנגד שביניהם, היא חפץ סגולה, על משקל עם סגולה.  בניגוד לעמים אחרים ולבני דתות אחרות, אין זיקה ישירה בין היהודי לבין ארץ ישראל, או בינו לבין השפה העברית.

 חג שבועות - מתוך חלונות בזמן מאת הרב ברג.

העברית היא תווך ומכשיר לתקשורת רוחנית, אמצעי למשיכת אור הבורא לעולם, כוח החיים.  כוח זה מתבטא לא רק בבריאות, אלא גם בעסקים, בנישואין ואפילו במבנים דוממים.  זה הכוח המאפשר המשכיות ומונע התפוררות.  על מנת להתקיים בבריאות, להצליח ולשרוד, יש למשוך כוח זה בהתמדה.  בחג השבועות קיבלו בני ישראל את הכלי הרוחני הגדול ביותר בעולם, שאיפשר להם למשוך ולהתחבר לגילוי האור הגדול ביותר בהיסטוריה. זה הדבר שהפך אותם לעם ישראל.  יהודי הוא כל מי שניחן בכלי הרוחני העצום שניתן בהר סיני.

הבורא וכל היקום מחפשים את כל מי שהיה ער בליל שבועות ועסק בתורה ובזוהר, כי נוכחותם חיונית להשלמת התיקון, לחיבור זעיר אנפין ומלכות, להבאת משיח וגאולה לעולם. "כיוון שנתחברו יחד זעיר אנפין ומלכות, והיא רואה את בעלה, כתוב: 'השמים מספרים כבוד אל'. השמים זהו החתן, שהוא זעיר אנפין, הנכנס לחופה. מספרים, היינו שמאירים כזוהר הספיר, המאיר ומזהיר מסוף העולם ועד סוף העולם". כלומר, עניין החופה מקושר לגאולת העולם, כפי שהתרחשה במעמד הר סיני וכפי שעתידה לשוב ולהתרחש בעולמות העליונים באחרית הימים.  המלה חופה אינה מופיעה בתורה, אלא נזכרת לראשונה כאן, בזוהר. רבי שמעון מסביר שהחופה הראשונה התקיימה על הר סיני.  האור, כוח החיים המדביר את השטן והמוות מן העולם, שירד על הר סיני במעמד ההתגלות, היה בעל עוצמה אדירה.

על מנת להגן על בני האדם שנכחו במעמד ההתגלות, ולאפשר להם לקבל את האור באופן מאוזן, המותאם למגבלותיהם הגופניות והרוחניות, סכך עליהם הבורא בחופה רוחנית שהייתה עשויה מתבונת אנרגית המחשבה ששררה בכל רחבי היקום באותו יום.  גם כיום, כאשר זוג נישא, אנו פורשים עליהם חופה לצורך הגנה והזרקה מאוזנת של אנרגית חיים, כוח האור של הבורא, אל תוך הנישואין המתהווים באותם רגעים. באמצעות כוח ה-א"ב, הברכות וכל יתר הפעולות, טכס החופה יוצר כעין שבועות קטן, מעמד הר סיני קטן, שבו נוכחות האור מונעת את האפשרות שתהיה לשטן אחיזה כלשהי בזיווג החדש.  על פי הזוהר, המלה "ברוך" אינה מקושרת לברכה במובן המקובל, אלא לפעולה של משיכת שפע מבינה הקוסמית.  באופן דומה, כל יתר המלים הנאמרות בטכס הן שמות צופן רוחניים, אך כדי להבטיח חיטוי רוחני של הזיווג, על כל המשתתפים בטכס להיות במודעות הנכונה.  יריעת הבד והברכות לא תצלחנה למשימתן אלא אם יזריקו להן המשתתפים את הכוונות הנכונות.

קטגוריות : חגים וארועים במרכז לקבלה